קח

במקום הזה, וצ"ל מהו שאמר אכן יש הוי' במקום הזה הלא מכה"כ את השמים ואת הארץ אני מלא ומהו במקום הזה דוקא, אך הענין כי מה שאת השמים ואת הארץ אני מלא הוא רק בהעלם משא"כ מה שאמר יעקב אכן יש הוי' במקום הזה, הפי' שבמקום הזה יש הוי' בבחי' גילוי כי הי' מקום מקדש ששם גילוי אלקות בבחי' גילוי, כי צמצם שכינתו בין ב' בדי ארון והמכוון בהצמצום בכדי להיות גילוי, והוא ע"ד שיש באדם ראש ורמ"ח אברים, והנה משכן הנשמה במוח אף שהחיות מתפשט בכל הרמ"ח אברים אין זה רק בדרך שליטה אבל עיקר גילוי הוא רק בראש, ועד"ז יובן ההפרש בין השראת אלקות במקדש שזהו בחי' גילוי, אבל בכל העולם הגם כי את השמים ואת אני מלא עכ"ז הוא רק בהעלם, וזהו שאמר מה נורא המקום הזה נורא הוא בחי' והנורא אל עליון למעלה מבחי' קוין דהגדול הגבור כו' וזהו יש הוי' במקום הזה, וזהו ג"כ ענין ש"י עולמות כי ש"י ב"פ קנה וכמ"ש קנה חכמה קנה בינה כו'. והנה שרש הש"י עולמות הוא מבחי' ל"א נתיבות חכמה, כי הנה יש ל"ב נתיבות חכמה ופי' נתיב הוא התגלות ע"ד נתיב ההולך מעיר לעיר כו', אכן נתיב הל"ב אינו מתגלה וע"ז כתיב נתיב לא ידעו עיט כו' הוא פנימי' חכמה לכן בנש"ב אינו מתגלה רק מ"ט שע"ב אבל שער החמישים אינו מתגלה, ואפילו משה לא השיג הנתיב ל"ב כי בקש הראני נא את כבודך כבוד בגימט' ל"ב שהוא ל"ב נ"ח והשיב לו הקדב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו, פני הוא טעמי המצות שלא נתגלו עתה רק לע"ל, והנה מבחי' ל"ב נ"ח ל"א נהירו דחוכמתא מזה מקבלים ש"י עולמות הנ"ל וזהו נתנאל בן צוער נשיא יששכר כי נתנאל הוא לשון נתן אל נתן הוא בחי' מתנה וכמ"ש ויתן אל משה כו' א"ל בחי' ל"א נתיבות חכמה, וזהו וממדבר מתנה וממתנה נחליאל נחל אל כו', וזהו נתנאל נשיא יששכר פי' שנתנאל הוא העיקר מבחי' יששכר יש שכר הנ"ל כי שרש הש"י עולמות נמשך מבחי' נתנאל כי עשר פעמים אל הוא מספר ש"י כו', ופי' בן צוער דהר סיני נק' בתהלים לשון הר מצער והתרגום דמכיך מכל טוריא, כי הרים הגבוהים הוא חסרון למ"ת כי צ"ל ונפשי כעפר כו' ואח"כ פתח לבי בתורתך, וזהו בן צוער לשון מצער.

והנה ביום השני הקריב נתנאל בן צוער, וצ"ל למה ביום השני הקריב נתנאל, אבל ביום הראשון הקריב נחשון. אך הענין דהנה איתא במסכת ברכות דף כ' מ"ש ראשונים דקא מתרחיש להו ניסא כו' וכי הוי מטא ר"י בעוקצין אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא כו' ואנן קא מותנינן תליסר מתיבתא ואילו רב יהודה כד שליף חד מסאני' אתי מטרא ואנן קא צוחינן ולית דמשגח בן אמר ליה קא מסרי נפשייהו אקדושת השם כו', וצ"ל פי' קמאי מסרי נפשייהו עקה"ש דהנה יקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות וזהו קמאי מסרי נפשייהו הרצון שלהם וע"כ אח"כ ע"י התורה המשיכו, וזהו שאמרו כן על רב יהודא כי עליו אמר שמואל דאייתי ראי' עליו דלית דין בר נש בבחי' אימה וביטול כו' וע"כ המשיך ע"י התורה, והנה עד"ז בקרבנות נשיאים ג"כ הקריב יהודה תחלה קודם ליששכר כי יהודה בחי' ביטול וכמ"ש הפעם אודה את ה' וע"כ כ' בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו כי נחשון בן עמינדב קפץ תחלה לים שהוא ענין מס"נ וע"כ הוא קודם ליששכר כי יששכר הוא עסק