צג

מחלוקת עברה בנפשו לדמות על חבירו כן עד שלא הועיל לו כל אמתלאות של חבירו בוודאי שלהתהוות רוח עקלתון זה שרש ומקור רוחני בעת מן העתים דוקא וזמן מתי יכלה כו' והיינו להיות כי ידוע שיש למע' ענין רוח סערה כמו רוח סערה גשמי' שעל הים הרי כל גליהם נטרדים זה רודף אחר חבירו ומבלבלו כו' כי כל מי הים מתבלבלים כו' וכמ"ש בזוהר כד סליק ימא גלגלוהי כו' עד דאתי ההוא דברא בימא כו' פי' כי השלום הוא בריח התיכון הקו האמצעי שהוא עולה במישור וע"כ יש בכחו להשוות ב' צידי הקו חו"ג אע"פ שיהיו ב' הפכים שיהי' כל א' על מקומו יבא בשלום דהיינו למצוא מקום לכ"א ולא יתבטלו כ"א מפני חבירו כו' וזהו ההוא דברא הוא השלום בחי' יסוד כו' וד"ל. ומעתה יובן ג"כ שבבנ"א ג"כ ימצא רוח סערה שייצר עינו בחבירו ויקנא בו ולא יספיק לךו בשלום או ידמה בחבירו רע כנ"ל שזהו מסיבת הבלבול שעושה דמיון שוא כו' והנה יהי' רוח סערה זה מסיבת שני דברים הא' כאשר יהי' מצור ומצוק ח"ו מפני הרעב וכדומה שאז מפני קוטן הדעת יבלבלו זא"ז ואיש בשר זרועו יאכלו והב' מהיפוכו כאשר רוב שובע בעולם שישמן ויבעט כו' מפני הגסות כו' וע"ז התפלל כה"ג שיהי' שנת שלום כלומר לאחר שהתפלל שיהי' רוב ברכה בפרנסה אח"כ ביקש שתלך השפע זו ברוב מנוחה והשקט בבחי' קו האמצעי המנהל השפע לכ"א כפי מדריגתו ולא יתבלבלו לא מפני קוצר רוח של מיעוט השפע ולא מפני גסה"ר בריבוי השפע יותר מדאי, ועד"ז הוא ענין וישם לך שלום שהשלום צ"ל נמשך מלעמלה וכמו לע"ל יהי' שלום וגר זאב עם כבש כו' וכמ"ש לא ירעו כו' כי מלאה הארץ דעה כו' ומהו זה טעם על חיות מזיקים אטו הם ידעו את ה' אך הענין כי מאחר שיהי' מאיר למטה דעת עליון ויתכללו חו"ג למעלה ממילא לא יהי' גם למטה חיות דורסות ומזיקים כלל, ומעין זה הי' בתיבת נח שהיו כל החיות ביחד ולא הזיקו כלל, ועיקר השלום יהי' לע"ל וכמ"ש למרבה המשרה ולשלום אין קץ כו', ועד"ז הוא וישם לך שלום.