צ

ובאמת בנוהג שבעולם הבת חביב יותר מאחות. אך אע"פ שחביבות דבת הוא יותר מ"מ החביבות דאחות נלקחה ממקום עליון יותר כי אח ואחות ממקור א' יצאו (משא"כ הבת היא הולדה מאב אע"פ שנלקחה מעצם נפש האב אינה רק חלק א' ממנו כו') וכך הוא בכללות נש"י מתעלים למעלה מבחי' בת (שהוא רק בחי' כלים בלבד כנ"ל) לבחי' אחותי היינו להיות שוין בקומתן עם המשפיע ולקבל ממקור א' ממש (והוא כאשר מתעלה בחי' המל' לבחי' ת"ת דאימא ואז מת"ת דאימא נעשה כתר א' לשניהם היינו לבחי' זו"נ ובשה"ש קורא לבחי' זאת בשם תמתי אך בדרז"ל כוללים כל הד' בחי' דאחותי רעיתי יונתי תמתי הכל בבחי' אחותי והו"ע מאמרם לא זז מחבבה עד שקראה אחותי כו'), והנה עלי' זאת הוא ע"י התורה שהיא למעלה מבחי' תפלה כנ"ל וכן נש"י בפרט ע"י התורה מתעלים להקראות בשם אחים וריעים כמ"ש למען אחי וריעי אדברה כו' (כי אורייתא היכלא עילאה דקודב"ה פי' קודב"ה הוא בחי' ז"א קדוש בוי"ו ואורייתא מח"ע נפקת בחי' קדש מלה בגרמי' כו') ולכן אותיות התורה נעשים בחי' היכל המקיף לז"א והיכל זה נעשה ג"כ כמו בחי' מקיף לנשמה ונמצא שהוא מוקף בהיכל א' ממש עם הקב"ה על ידי אותיות התורה שמדבר והוא ענין כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', וענין הברכה הוא כאשר מתעלים לבחי' אחותי אז מברכים אותם שיומשך בהם בחי' יותר גבוה והוא ענין יאר הוי' פניו כו', כי הנה אנו מוצאים בר"מ שארז"ל עליו שהי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, הענין הוא שיש בתורה שני בחי', בחי' פנימיות התורה וחיצוניות התורה, ובחי' חיצוניות התורה נאמר עלי' קווצותיו תלתלים שחורות כעורב שהם בחי' שערות בלבד כמו השערות שאינם נוגעים לעצמיות חיות המוחי' ולכן כאשר יגוזזו אותם לא יכאב כלל כך למעלה בחי' נובלות חכמה שלמעלה תורה, אך בחי' שערות אלו אינם כמו שערות שלמטה שבבחי' ההשתל' שמהם נמשך יניקה לחיצוני' כמארז"ל שער באשה ערוה כי אשה הוא בחי' מלכותך מכ"ע כו' מקור חיות העולמות הנבראים מאין ליש והמותרות ופסולת שנמשכים מן החיות נעשה מהם יניקה לחיצוני', אך בחי' שערות הנ"ל דהלכות התורה הם בבחי' תכלית הקדושה ומהם מקור כל המשכות הקדושה כמאמר הזוה"ק קדוש בשערא תליא כו' כי להיות שהם נמשכי' מלמעלה מהשתל' אשר משם לא יוכל לימשך בחי' פנימי' רק מותרות ונובלות ומזה נמשך מקור הקדושה בכל העולמות, ולכן בנזיר שהוא מרכבה לבחי' עליונה שלמעלה מהשתל' נאמר בו קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו, וכן שמשון שהי' נזיר הי' כל כחו בשערות כידוע, אך כ"ז הוא בחי' חיצוניות התורה שהוא בחי' נובלות חשמ"ע אך פנימיות התורה שרשה בחכ' שלמעלה עצמו ואינו מתגלה בבחי' השערות רק בבחי' הפנים דוקא שהוא מקו"פ מן השערות והוא ענין חכ' אדם תאיר פניו כו', וזהו שנא' בר"מ שהי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים היינו שזכה לפנימיות התורה שבגוף חשמ"ע אשר משם יוכל להתהפך להראות סברות על טמא שהוא טהור כו', וזהו ענין הברכה דיאר הוי' פניו אליך היינו אחר שתבוא לבחי' אחותי להיות שוין בקומתן המקבל עם המשפיע והיינו ע"י חיצוניות התורה הנגלית אז יאר הוי' מבחי' פנימיות שהוא בחי' פנימיות התורה כו' שהוא בחי' פנימיות החכ' שלמעלה עצמו ובחי' זאת יאיר במשפיע ומקבל ביחד כו'.