פח

הוא בחי' כלי (מלשון אלפים בת כו') לבחי' אלקות, והיינו ע"י התפלה נעשה בחי' המל' למע' בחי' כלי לקבל שפע מאת המשפיע, וכן למטה בנפש האדם נעשה הנשמה בחי' כלי לקבל בתוכה בחי' אלקות כו'.

וביאור הדברים הנה כתיב שמעי בת וראי כו' ושכחי עמך ובית אביך כו'. וענין שמעי הוא שמע ישראל שהו"ע ההתבוננות בבחי' שם ע' רבתי או ההתבוננות באחד שהוא בחי' הביטול דח' וד' לאלופו ש"ע ועי"ז נעשה מס"נ באחד שהו"ע כליון ותשוקה להיות מופשט מגדרי הכלי וליכלל למעלה בבחי' עצמות אלקות ועי"ז יהי' ושכחי עמך ובית אביך שיופשט מכח הרצונות גשמיי' ורוחניים שהורגל בהם ולא יהי' לו רק רצון אחד ליכלל למעלה לגמרי, והנה כשנעשה הרצון ותשוקה ליכלל למעלה וכמ"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום כו' אז נק' המל' בשם כלי, וכן למטה בנפש האדם כאשר יגמר הרצון ותשוקה ליכלל למעלה בעצמות אלקות אז הוא בבחי' כלי לקלוט בתוכה אור האלקי, ונמצא שההעלאה הוא בחי' כלי, ואח"כ נמשך המשכה מלמעלמ"ט שהוא בחי' אור ושפע המשפיע שנמשך ונקלט בכלי המקבלים (וכנ"ל שגם התפלה הוא בבחי' המשכה מלמעלמ"ט רק שההמשכה הוא מצד ההעלאה שקדם אליה והו"ע ק"ש ותפלה שבחי' ק"ש הוא בחי' ההעלאה אליו ולא למדותיו ותפלה הוא בחי' המשכה מלמעלה למטה והוא בחי' הדבק במדותיו כמבואר במ"א), והנה אע"פ שמבו"ל שענין התפלה הוא בחי' העלאה ואח"כ המשכה מ"מ צריך להיות תחלה המשכה מן המשפיע לבחי' המקבל לעוררו בבחי' ההעלאה (והיינו ההמשכה לעשות כלי כמ"ש אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שהו"ע רוחא קדמאה דשביק בה שמעורר בחי' העלא' מ"ן בתמידיות כו') שהו"ע עשיית הכלי וזהו ויבן ה' אלקים את הצלע שיש בזה ב' פירושים, הא' לעשות מנקודה בחי' פרצוף, והב' פי' צלע הוא מלשון צולע על יריכו כו' שהו"ע פוסח על שתי הסעיפים כמו בנפש האדם כאשר יש לו שתי רצונות רצון לבחי' אלקות בשעת התפלה מצד הנשמה ובכל היום גובר בו הרצון לעצמו ולגרמי' מצד נה"ט אז נק' בשם צולע כו' ולמעלה בבחי' המל' כאשר היא מלובשת בתוך הלבושים להשפיע שאז משפעת בעולמות דקדושה בבי"ע וגם רגליה יורדות מות להשפיע בקליפות וסט"א ולכן נק' בשם צולע כו'. וענין הבנין הוא לעשות בה תשוקה לעלות וליכלל למעלה אז ממילא נפשטת מכל הלבושי' וממילא נבדלו ממנה הקליפות כו' ואז נכללת בתשוקה אחת פשוטה ליכלל במקורה המשפיע כו' ובאדם התחתון היינו כאשר נפשט מכל רצונות הזרות להיות לו רק לב א' לאביו שבשמים כו'. והנה המשכה זאת שנמשכת בבחי' המל' לעשותה כלי נמשך מבחי' או"א כמאמר ויבן ה' אלקים או"א אתקינו לה כו' ומחמת זה נק' בשם בת כו', וזהו שאנו מבקשים קודם ק"ש ותן בלבינו בינה שהוא ענין ההמשכה מלמעלה מבחי' אימא עלאה (בצירוף שפע החכ' הנק' אבא שמתלבש בבינה הנק' אימא כו') להיות בחי' כלי בק"ש ששם הוא מדריגת שמעי בת כנ"ל שהוא בחי' העלאת מ"ן במס"נ כנ"ל. והנה המל' נק' ג"כ בת נדיב בתו של אאע"ה שנק' נדיב (וביאור הדברים כי ההמשכה מבחי' או"א לעשות כלי לבחי' המל' הוא מתלבש בחסד דז"א הכולל כל המדות דז"א והוא העושה לבחי' המל' בבחי' כלי כו'. וזהו באר חפרוה