פז

ומח' דאנא אמלוך כו'. ובזה יתפרש ג"כ שמתחלה מתלבש בי"ס הגנוזות מקור התורה ואח"כ מלכים ימלוכו שהוא הרצון ומח' דאנא אמלוך שהוא ג"כ בב' בחי' לפני הצמצום שנק' מלכותך ולאחר הצמצום שנק' מלכות כ"ע כו'), וזהו שנק' התפלה עמל שיחה שאינו רק תיקון הע"מ שהם בבי"ע ונק' מלין דהדיוטא ותיקונם הוא ע"י שמוסיפים בהם אור מבחי' האצי' משא"כ עמל תורה הוא בחי' תוס' אור בעצמו' האצי' כנ"ל, ולכן אמר מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה כי כאשר נמשך תוס' אור מעצמו' המאציל בנאצלים ממילא ניתוסף אור מאצי' לבי"ע אך תוס' אור הזה שמבחי' אצי' לבי"ע אינו עולה בשם כלל כי בכלל מאתים מנה כו'.

ה) ועתה יובן ענין הברכה שהוא ג"כ בחי' המשכה מלמעלמ"ט כמו התורה (רק שההפרש הוא שאור התורה הוא המשכה למעלה בבחי' תוס' אור מעצמיו' המאציל באצי' ובחי' בי"ע נכלל ובטל באצי' משא"כ הברכה הוא המשכה בבי"ע כמו שהוא במקומן רק שהגילוי הוא למטה כמו למעלה ממש ולבחי' זאת צריך לרומם לעצם המשפיע שיתרומם למעלה בכדי שיוכל להשפיע גילוי עצם השפע במקבל כמו שהוא במקומו וזהו טעם ההכנה שצריך לעשות במשפיע כמשי"ת), ויובן מהמברך הראשון שהוא יצחק אבינו וצוה לבנו שיעשה לו הכנה כדי שיוכל לברך אותו והו"ע ועשה לי מטעמים כו' למען תברכך נפשי כו' (וע"ד הרוחניות מטעמים הם שני מיני העלאות מ"נ דצ"ג ובע"ת כו'), והיינו שכח הברכה לברך צ"ל מבחי' עתיקא סתימאה לכן צריך לעשות הכנה במשפיע לרומם אותו שיומשך בו הכח מבחי' עתיקא שיוכל לברך את המקבל כנ"ל ולכן עצם הברכה הי' ג"כ מטל השמים שהוא טלא דנטיף מעתיקא כו' וכן עד"ז באאע"ה שזכה לכהונה אחרי העקידה כמ"ש הנני הנני, הנני לכהונה הנני למלכות כו' הוא ג"כ מכח עתיקא הנמשך בו וזהו מש"א נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם היינו שהוא יהי' כהן לעולם הוא מבחי' ולא ינחם שהוא בחי' עתיקא שנאמר בו כי לא אדם הוא להנחם (ומשם נמשך מלכות דוד ולכן מתקיימת בקיום נצחי וזהו וגם נצח ישראל לא ישקר כו' משא"כ מלכות שאול שנמשך מבחי' אדם אשר על הכסא שהוא התלבשות אא"ס בח"ע לכן לא נתקיימה כו'), ולכן אמר אתה כהן לעולם היינו להמשיך שפע לעולם הנאצל ואח"כ על דברתי מלכי להמשיך שפע בבחי' פנימיו' המל' הנק' דברתי מיוחדת בו (משא"כ חיצוני' המלכות נק' דבר הוי' מקור צירופי אותיות שנבראו בהן שמו"א, וכמש"ל שהברכה הוא המשכה בבחי' המקבל כמו שהוא במקומו כו') ועי"ז נעשה ומלכי צדק מלך שלם בנין המל' בפרצוף שלם (לקבל שפע הז"א כמו שהוא ממש אצל המשפיע ונק' שוין בקומתן כו'), ועם זה יובן ג"כ ענין הכהנים שהם ג"כ מקבלים מבחי' עתיקא כנ"ל בענין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן לכן יוכלו לברך ג"כ את ישראל ולהמשיך שפע בכל המדריגות דכנס"י (בתי אחותי ואמי כמשי"ת) שהי' נמשך בהם גילוי עצם המשפיע כמו שהוא כו'.

ו) והנה אחר שנת' כללות ענין הברכה צ"ל כל ברכה בפרט כו'. הנה ברכה ראשונה יברכך ה' וישמרך הוא למדריגה הנק' בתי. כי הנה בחי' בת