פה

זאת נתהוו כל הנבראים כו', וזהו הודו על ארץ ושמים כי הודו הוא הארה משמו בלבד כו', וזהו אתה ה' לבדך קאי על בחי' המל' כמו שהוא בבחי' אצי' שנק' לבדך שאין בה עדיין שום מציאת גילוי נברא מאין ליש רק כל הנבראים כלולים בה בתכלית הביטול בבחי' אין ואפס המוחלט ויש בה כל הה' בחי' נרנח"י המרומזים בשם הוי' כנ"ל במל' דא"ס כו' ואח"כ אמר אתה עשית חסר ה' שהוא בחי' ההארה דמל' שמתלבשת בג' העולמות דבי"ע שנק' שמי השמים שמים וארץ, וכאן נתעלמו כל הה' בחי' שבמל' דאצי' ולכן חסר ה', וזהו סיהרא לית לה מגרמי' כלום, כי סיהרא הוא ירידת המל' להתלבש בבי"ע ולית להמגרמה כלום כי נתעלמה ממנה כל ה' בחי' דאורות עליונים שבמל' דאצי'

עצמו כו'.

ג) ומעתה יובן ענין התפלה למעלה במל' דאצי' שהו"ע ואני תפלה כו' שמבקשת למלאות חסרונה והו"ע מה שנחסר ממנה כל האורות עליוני' שמאירי' במל' דאצי' כמו שהוא בבחי' אצי' שיש בה ה' בחי' דנרנח"י הנ"ל ומבקשת למלאות חסרונה היינו שיאירו בה כל בחי' הנ"ל בגילוי כי אע"פ שלפי סדר ההשתל' דהתהוות הנבראי' מוכרח להתעלם כל האורות מ"מ ע"י ההעלאה דתפלה נמשכים האורות עליוני' הנ"ל ומתגלים מהעלמם ומאירי' בה בשלימות ועד"ז התפלה מעוררת למעלה מעלה בבחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום שיתגלו כל הה' בחי' דשם לאחר הצמצום בבחי' הקו"ח כו' וזהו ע"י ההעלאה שמתחלה כמאמר אם ישים אליו כו' אליו דוקא כי תחת ההעלאה הוא התשוקה אליו ולא למדותיו ולכן מעורר כח העצמות לחדש הרצון וחו"ב ומדות עד המל' דא"ס ואז ממילא מאירים בגילוי בשלימות בבחי' הקו"ח שהוא בחי' ההארה ממל' דא"ס כנ"ל וזהו רוחו ונשמתו שהם בבחי' סובב ומקיף בהעלם לפי סדר הבריאה מ"מ אליו יאסוף להאיר בגילוי מצד שישים אליו לבו כו'. והנה עד"ז הוא התפלה בנפש האדם כי התפלה נק' סולם מוצב ארצה שמתחלתו הוא הכנעה ושפלות כובד ראש ועי"ז הוא מרגיש חסרונו ואז נתהווה התשוקה לצאת מגדרי הכלי ליכלל במקורו ועי"ז ראשו מגיע השמימה להאיר מבחי' המקיפי' בבחי' גילוי אור כו', וזהו תפלה לעני כי יעטוף שהמל' נק' עני הא' מלשון עניות ודלות כי לית לה מג"כ כנ"ל והב' ל' הכנעה כמ"ש עד מתי מאנת לענות מפני והיינו ענין הרגשת החסרון שגורם שפלות ועד"ז בנפש האדם הוא ג"כ ל"ל מגרמה כלום מצד שנתעלמו ממנה כל הה' בחי' דנרנח"י ואינו מאיר בה רק הארת הנפש בלבד וע"י הכנעה ושפלות שבתפלה שהוא כובד ראש הנ"ל ועי"ז ולפני ה' ישפוך שיחו היינו למע' משם הוי' שהוא התשוקה אליו ממש ועי"ז מחדש הרצון ומח' דאנא אמלוך להאיר בגילוי למטה בין מבחי' מל' דא"ס בנאצלי' ובין מבחי' מל' דאצי' בבי"ע כו' ועי"ז נעשה ג"כ בנפש האדם כן שה' בחי' נרנח"י המתעלמים מאירים בגילוי בבחי' הארת הנפש שהם עשר כחות שכל ומדות שבנשמה המתלבשים בבחי' הכלים דמוחא ולבא וכבדא כו'.

ד) ועתה י"ל ענין התורה שהוא למעלה מבחי' התפלה כי הנה בתורה כתיב בי מלכים ימלוכו כו'. וביאור הדברים הנה י"ל מה שלכאורה יקשה