פג

התנועה כאשר משפיע שפע תנועה ישתנה בעצמו כמאמר כל מניע מתנוענע, משא"כ אור הוא כמו אור השמש שאינו משתנה מהשפעתו אור להאיר לארץ ולדרים עלי' להיות שאין השפע ממהותו כלל רק בחי' הארתו בלבד כו', וכך הוא למעלה כח הגילוי וההתפשטות אינו ממהותו ח"ו רק אורו וזיוו בלבד כו' ולכן אינו משתנה כלל מקודם הגילוי ולאחר הגילוי וההתפשטות כמ"ש אני הוי' לא שניתי כו', אך כח הגילוי שלו הוא א"ס וכל יכול להאציל עד אין קץ ושיעור ולהיות שפנימיות הרצון הוא שלא יתאצלו העולמות רק במספר שהוא ע"י עשר ספי' עשר ולא תשע כו' ולזאת נתצמצם להאיר רק במדה ושיעור כמשי"ת.

והנה באמת גם המשל דאור השמש לא ידמה לאור שלמעלה בכל פרט (רק בפרט זה שאינו השפעת המהות כו') כי באמת אור השמש הוא מאיר בהכרח והיינו להיות שעצם הבריאה דשמש הוא דבר בהירי לכן הוא מאיר ממילא משא"כ למעלה העצם אינו בגדר אור כלל כמבו"ל ונמצא שגם היכולת להאיר הכלול בעצם אינה ג"כ בגדר אור כלל (והו"ע שמו בלבד או מלך יחיד כו') לכן מוכרח להיות ירידת העצמות לבא לכלל גילוי אור והוא ענין הרצון ומח' דאנא אמלוך והוא מ"ש בזוהר בריש הורמנתא דמלכא כו' שהו"ע הרצון ומח' דאנא אמלוך שעי"ז נתגלה בעצמיות מדת המלוכה שהוא בחי' אא"ס כנ"ל, ונמצא ששניהם אמת דהתהוות הבריאה הוא מאין ליש והיינו מבחי' ההארה בלבד ולא מעצם המהות שא"כ הי' שינוי ח"ו ובאמת אני הוי' לא שניתי, אך זה גופא שיבא לכלל גילוי אור הוא מצד הרצון שבו מלובש כח העצמו' לפעול גילוי אור זה מן ההעלם ונמצא שעיקר אמיתית מציאת האור הוא מצד העצמות, וא"כ גם כל העולמות שנמצאים מבחי' האור אמיתית מציאותם וקיומם הוא מצד העצמות שהוא הרצון, וא"כ גם זה אמת דממך הכל כו' (אך אע"פ שמציאות גילוי האור הוא מצד הרצון שנתעורר ברצון לבא לידי גילוי אור, מ"מ אין זה שינוי בעצמות, כי גם הרצון שלו אינו דומה לרצון שבנפש שהנפש משתנה ע"י רצון משא"כ למעלה הרצון הוא ג"כ שם וגילוי מן העצמיות כי שמו בגימט' רצון ולכן אין העצמי' משתנה מצד הרצון, רק אעפ"כ אנו קוראין לרצון עצמיות מצד שאינו בגדר המשכה וגילוי למטה במקבלים שהן העולמות רק הוא נמצא בהעלם בכולם בהשוואה והוא הנושא וסובל לכל מיני גילוי אור וזהו"ע סובב וממלא מאור לאור כו', אך אע"פ שהוא בחי' עצמיות לגבי האור ולכן יתכן לומר ממך הכל כו' מ"מ לגבי העצם ממש הוא גילוי אור ולכן אין שינוי בעצמיות מצד הרצון כו').

והנה כמו שלמטה בנפש האדם יש ה' בחי' נפש רוח נשמה חי' יחידה, ובחי' יחידה הוא הרצון ותענוג שבנפש ובחי' חי' הוא בחי' החכ' שבנפש ובחי' נשמה הוא בחי' בינה והמדות הוא בחי' רוח, וכ"ז הוא עצמות הנפש ומדריגה החמישית שהוא בחי' נפש הוא בחינת אור וזיו שבנפש והוא הבא בבחי' התלבשו' בגוף כמ"ש כי הדם הוא הנפש ונפש הבשר בדם היא משא"כ בחי' העליונות ממנה שהם רוח נשמה חי' יחידה הם נשארים בבחי' העלם ומקיף, אך גם בחי' הנפש אינו בא בדרך התלבשות כמו שהוא אע"פ שהוא רק אור