עב

עתה. אך הענין כי הנה מקודם צ"ל למה דוקא ממאמר זה דיהי אור שמח הקב"ה והלא אמר כמה מאמרות, אך הענין פי' בספר נזר הקודש על הרבות, שענין יהי אור קאי על מעשה הצדיקים כמאמרם במדרש והארץ היתה תהו אלו מעשיהן של רשעים, יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים, והענין כי מעשה הרשעים הם בחי' שבירת הכלים שהי' מריבוי האור, וצדיקי' ממשיכים שיהי' ריבוי האור ומ"מ יתקיים האור, והוא ע"ד עולם עקודים עקוד בכלי אחד, הגם שהוא רק בכלי אחד מ"מ לא הי' בזה שבירה ח"ו, והוא לפי שקרוב יותר לאור א"ס, ויש בהם ביטול יותר כו', וזהו אברהם קנין אחד מנקודים לעקודים, וזהו שמחה לאיש במענה פיו, כי הנה איש הוא א' יו"ד שי"ן, א' פלא יו"ד חכמה שי"ן בינה מקור לג' מדות, ובבחי' בינה נעשה מקור לשבירת הכלים, כי בחכמה לא הי' שבירת הכלים כ"א מעט בבחי' בינה, והנה שמחה לאיש כשנמשך בבחי' איש מבחי' שלמעלה מבחי' איש, כי יש בחי' שגבוה מבחי' ומדריגת איש, כי הנה אמרו ע"פ לעשות כרצון איש ואיש שאמר הקב"ה למחר יבואו אליך איש יהודי ואיש צר ואויב יכול אתה לצאת ידי שניהם מה אתה עושה מרומם לזה וצולב לזה, אבל אני אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו', וזהו שמחה לאיש במענה פיו, ע"ז אמר יהי אור אלו מעשיהן של צדיקי' שהם ממשיכי' שמחה בבחי' איש, כי איש הוא ז"א שהוא בחי' זעיר אנפין והם ממשיכים ע"י עבודתם ריבוי אור ומ"מ יהי' קיום כו', ומ"מ ישמח הוי' כפשוטו משמע מהו"ע ית' כי אני הוי' כולא חד, הגם שאני מהו"ע והוי' יו"ד צמצום כו', מ"מ כולא חד. והנה עיקר גילוי השמחה יהי' לע"ל כי אז יתגלה, וזהו והי' ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד, וארז"ל עכשיו על שמועות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב על שמועות הרעות כו' ולע"ל כולו הטוב והמטיב, כי עכשיו הוא בחי' ה' איש מלחמה בחי' ז"א שיש חו"ג, אבל לע"ל כולו הטוב והמטיב כי לית שמאלא בהאי עתיקא כו', ובזה יובן מה דלפעמים כתיב עולם חסד יבנה שמה שהעולם יבנה הוא רק חסד כי בעצמותו יתברך אינו נוגע כלל, ולפעמים כתיב כל פעל ה' למענהו וארז"ל כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו, אך הענין כי בעצמות אינו נוגע כ"א מצד יחודו בעשר ספירות שם שייך הבו גודל לאלקינו, וארז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפי' כח בגבורה שלמעלה כמ"ש ועתה יגדל נא כח אדני, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מתישין כח שלמעלה כמ"ש צור ילדך תשי כו'.

והנה מאמר יהי אור הוא אור הגנוז, והוא בחי' אור שנברא ביום ראשון שלמעלה משמש, והוא בוודאי ריבוי אור כי הרי היו צופי' בו מסוף העולם וע"ס כו', והנה מהו אור הגנוז מבואר ברמ"ז שהוא בחי' פנימי' יסוד אבא, או אצילות שבחכמה כי יש בחכמה אבי"ע, והנה פנימי' אבא פנימית עתיק (כמבואר ברמ"ז פ' תצא דרע"ו) וע"כ א"א להיות גילוי עתה כ"א לע"ל, וזהו ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, ופירש ברמ"ז שמבחי' יום שהוא ז"א יהי' מדריגת הוא בחי' א"א, ולכן ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו עד עתה ועכשיו ויושיענו, אך לא תאמר דשם הוי' יהי' במדריגה קדמונית כ"א זה ה' קוינו לו שיתעלה, ולכן נגילה ונשמחה בישועתו של הקב"ה כו', וזהו יהי כבוד ה' לעולם שיהי' מאיר לע"ל גילוי בחי' אספה"מ רק מ"מ לא יהיו כולם שווים,