ע

יהי כבוד ה' לעולם

יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו כו'. הנה בקשה זו היא על סמך דכתיב על לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, לכן מבקשים זה שיהי' כן יהי כבוד ה' לעולם כו', והנה אי' במדרש פ' ויקרא משה ראה באספקלריא מצוחצחת וכל הנביאים ראו באספקלרי' מלוכלכת, לפי שבעוה"ז השכינה נגלית על יחידים, אבל לע"ל ונגלה כבוד ה' כו', והנה ביבמות דמ"ט קורא זה אספקלרי' המאירה ואספקלרי' שאינה מאירה, והנה באספקלרי' המאירה רואי' ביושר המהות ממה שמסתכלים בו, ועד"ז הוא למעלה באספקלרי' המאירה, ולכן במשה כתיב ומראה ולא בחידות, הנה מראה הוא בנקודת סגול, דסגול הוא לשון דכר, והנה זה ממשיכים ע"י מעשה המצות כי על ידם נעשה להיות רואה גילוי אלקות בג"ע נהנין מזיו השכינה, ואין הפי' זיו הארה כ"א זיו מבחי' מהות, והוא בחי' יסוד שמלובש במל', כי איך יכולה הנשמה שהיא בע"ג לקבל הארה שבלי גבול אלא ע"י אספקלרי' המאירה, ולכן כתיב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, וצ"ל למה נקראים מצות ימים, ויש מפרשים שהוא לפי שבאים בזמן כו', אך באמת הפי' כי יום אור כמו יום שהוא אור, כי ע"י מצות רואים השגות אלקות כו', והם בחי' אספקלרי' המאירה, ולכן גם משה צריך מ"מ לאספקלרי', ולמה לא ראה בלא אספקלרי', הלא בלא אספקלרי' כלל רואים יותר טוב, אלא שמוכרח ע"י אספקלרי' המאירה, והנה מהו אספקלרי' המאירה פי' בפרדס שאספה"מ הוא תפארת ואספשא"מ הוא מל', ובבה"ז פ' בלק ע"פ המלאך הגואל פי' דז"א כשמקבל מחכמה נק' אספה"מ, כי בחכמה שורה אור א"ס, ועל ידה יכולים לראות מה שגבוה יותר מבחי' חכ' כו', ומל' הוא אספקלרי' שאינה מאירה, כי הגם דמל' מקבל מז"א, מ"מ הוא רק מנו"ה דז"א, ובמא"א פי' דהוא נו"ה שאספה"מ הוא נצח ואספק' שאינה מאירה הוא הוד,