סט

שעריה יאי, וע"ש בנזר הקדש שדבריו כהין, אלא י"ל עפמ"ש בת"א ע"פ כי תקנה עבד עברי, דענין ההפרש בין קנין לבריאה הוא שהבריאה לא שייך אלא בדבר שנתחדש יש מאין דהיינו שלא היה הדבר במציאות כלל ועתה הוא שנתחדש, אבל הקנין הוא גלוי ההעלם בלבד, דהיינו שלא נתחדש הדבר במהותו רק שהי' בהעלם ועכשיו יצא מההעלם אל הגלוי, וזהו הנק' קנין שיוצא ונמשך מרשות המוכר לרשות הלוקח ואין התחדשות בגוף הסחורה, ועד"ז שייך למעלה בריאה וגם קנין כמו שאומרים בברכת הלבנה ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך שהן נגד ד' עולמות אבי"ע, והקנין הוא בבחי' האצילות והטעם שהוא שאצילות הוא אינו אלא הגלוי מן ההעלם כו' (ה'. שמתחלה היו הע"ס גנוזות במאצילן והיינו בבחי' שמו, ואח"כ נמשכו מן ההעלם אל הגלוי, ועמ"ש מזה בהביאור ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, ע'). ועד"ז י"ל כאן בענין השלשה קנינים שהם ג' ראשונות חב"ד שהיו כלולים תחלה בהעלם וההמשכה מההעלם אל הגלוי נק' קנין, ואפ"ל תורה ד' קנני ראשית דרכו זהו חכמה, צדיקים דעת, בהמ"ק בינה כמ"ש בזח"א פ' בראשית ד"נ ע"ב בפי' בית ראשון, והאתעדל"ת לעורר המשכה זו זהו ענין איזהו חסיד המתחסד עם קונו כמ"ש בזח"ג פ' פנחס דרכ"ב ע"ב כגון דוד דהוה מחבר אורייתא דלעילא עם קודב"ה. ואפ"ל האתעדל"ת זהו משיכה, ע"ד זכור אב נמשך אחריך כמים, והאתעדל"ע זהו כסף ע"ד ת' שקל כסף עובר לסוחר.

קיצור. ענין שלשה קנינים קנה הקב"ה כי הבריאה יש מאין נמשך מהמדות ששת ימים עשה ד', וגם קנינים הם חב"ד שאין שייך לעולמות, ע"כ נק' קנין שהוא דבר חשוב, גם לא התחדשות כ"א מההעלם לגלוי, ואפ"ל שזהו מעלת ש"י עולמות שנק' ג"כ קנין קנה חכמה קנה בינה גימט' ש"י. וענין משיכה וכסף אתעדל"ת ואתעדל"ע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.