סב

תקעו בחדש, דרוש הראשון ובביאור ע"פ מנורת זהב פ"א והענין כי העבודה כו' וצ"ל גילוי כמו שיהי' לעתיד כו וצריך תחלה להיות בירור וזיכוך למטה כי לא יגורך רע עמ"ש בד"ה ואלה שמות, ובירור וזיכוך העולם תלוי בבירור וזיכוך האדם כמ"ש גם את העולם נתן בלבם כו' בד"ה והי' מספר ובד"ה וכל העם רואים גבי מכור הברזל ממצרים, וענין צירוף וזיכוך הוא ע"ד עובד אלקים הנזכר ומבואר בסש"ב פט"ו, וכמו עורות עבודים ע"ד מבחי' כתנות עור דנה"ב יהי' כתנות אור כו', וכמ"ש בת"א סד"ה ואלה המשפטים בענין שש שנים יעבוד, זהו זיכוך וצירוף להפריד הפסולת וגם ע"י רשפי אש בתפלה כמ"ש מצרף לכסף וכור כו' בד"ה במדבר סיני באהל מועד ובד"ה משה ידבר התומ"צ הם אש השורף גשמיות נה"ב כו', וע"י המצות שהן עבודה ביטול היש סד"ה את שבתותי תשמרו, אך היינו בעבודה בתומ"צ, כי התורה נק' אמרת אלוה צרופה שהיא כבר צרופה ומזוקק שבעתים [וע' רבות אמור ר"פ ל"א והענין] כי הנה התו' קדמה אלפים שנה לעולם, שעולם הוא שמים והתורה קדמה לזה בבחי' אאלפך חכ' אלף בינה כו', ובחכ' שורה אוא"ס בחי' והחכ' תחיה איהו וחיוהי שלמעלה מבחי' היחוד דאיהו וגרמוהי שהחכ' [היא] כלי הביטול [כח מ"ה] כו' ולכן נק' התורה שמן זית זך, זך היינו כ"ז אותיות התו' שהם בחי' זך מה שלמעלה מבחי' ושמים לא זכו בעיניו כו', וזהו"ע שיש אספשא"מ בחי' כדמותינו אבל אסה"מ בחי' בצלמנו לאמר זה הדבר, ולא בבחי' כה כף הדמיון, זהו ענין זך כו'.

קיצור. וזהו ואשים דברי כו', ג' דברים תורה ועבודה וגמ"ח שעי"ז לנטוע כו' עבודה מלמטלמ"ע ותורה וגמ"ח מלמעלמ"ט והיינו כי ענין כונן שמים בתבונה נמשך ע"י ק"ש שמע ישראל המשכת אלופו של עולם בשבעה רקיעים והארץ, המוחין למעלה השגת המהות, וה"ע ושמי הוי' לא נודעתי להם, וזהו השמים כסאי, ומלמעלה למטה זהו"ע עסק התו' ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים כו' [הדלקת ז' נרות המנורה בשמן ואור] וכן ע"י גמ"ח ע"ד ויטע אשל, וכדלקמן בענין פי' מ"ש אני מדבר בצדקה, גם ע"ד השמים החדשי' כו' והיינו שניתנו התומ"צ לצרף בהן את הבריות, אשר ברא לעשות לתקן, שהרי גם שמים לא זכו, כי מקור ההתהוות רק מבחינה אחרונה, והעבודה להמשיך מבחי' היותר נעלה והיינו ע"י בירור וזיכוך, אמרת ה' צרפתהו, עובד אלקים (ע"י התומ"צ, כי אמרת אלוה צרופה, אלפים שנה קדמה, שמן זית זך ך"ז אותיות התורה, אסה"מ שלמעלה מאסשא"מ).

ד) וזהו משארז"ל בסנהדרין (פרק חלק) דצ"ט ע"ב כל העוסק בתורה לשמה כו' כאלו בנה פלטרין שלמעלה ושלמטה שנא' לנטוע שמים וליסוד ארץ, וענין בנין י"ל ע"ד מ"ש הבונה בשמים מעליותיו ואגודתו על ארץ יסדה בעמוס סי' ט' פסוק ו', והענין כי פי' מעליותיו, לשון על הוא ע"ד מ"ש אז תתענג על הוי' דפי' בזהר למעלה מש' הוי', ועיין בת"א ס"פ משפטים בד"ה לא תהי' משכלה בפי' ותתפלל חנה על הוי', כי הנה ש' הוי' מורה על שמהוה כו' אבל לגבי הקב"ה בכבודו ובעצמו לא שייך שם זה כו' לפי שאינו בגדר עלמין כלל, וע"כ נק' על הוי' ושיהי' מאיר בשמים מבחי' זו ג"כ זהו הבונה בשמים