סא

קיצור. ענין ובמלאכיו ישים תהלה פי' הבחיי ע"ד ומשם יפרד, ולכן משתלשל מזה לתאוה יבקש נפרד, גם כי במלאכים יש גוף ונפש, ושרשם מכלים ובתוכם הארה מהאור, ויש כמה בחי' בכלים, פנימי אמצעי חיצון, ועד"ז יובן ענין ושמים לא זכו בעיניו [ובזהר פי' דשמים לא זכו בעיניו לשבח קאמר מגודל החביבות יעו"ש ומ"מ הכל עולה לכוונה אחת], וזהו שהמלאכי' בקשו התורה, לתקן עי"ז מה שבמלאכיו ישים תהלה ולא ניתנה להם כי עיקר הצירוף והבירור הוא למטה דוקא.

ג) וזהו ענין ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ שע"י שלשה דברים תורה ועבודה וגמ"ח עי"ז ממשיכי' הזיכוך בבחי' שמים וארץ, וענין ג' בחי' עבודה ותו' וגמ"ח הם ענין ג' בחי' קדוש שנת' בלק"ת פ' אמור בהביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י כו' ע"ש, שמתחלה צ"ל עבודה והוא העלאה מלמטלמ"ע ואח"כ ההמשכות ע"י תורה וגמ"ח, והנה ענין עבודה זהו עכשיו בחי' עבודה שבלב וכמארז"ל ע"פ ועבדתם את ה' אלקיכם זו ק"ש ותפלה, והיינו כי הנה ענין כונן [שמים] בתבונה המשכת מוחין חדשים בז"א בכל יום זהו נמשך ע"י אתעדל"ת ע"י שהאדם ממשיך לנפשו מוחין חדשים להתבונן בכל יום בגדולת ה' חדשים לבקרים ודרך כלל זהו"ע ק"ש שמע ישראל שמע לשון התבוננות, איך שהוי' אלקינו ועמ"ש מזה בלק"ת ס"פ ואתחנן בד"ה ואהבת את, ועי"ז ממשיך הוי' אחד א' בשבעה רקיעים והארץ וד' רוחות, דהיינו המשכת המוחין בז"א שיהי' כונן שמים בתבונה וכמ"ש בפי' הוי' אחד בת"א בד"ה וארא אל אברהם, וע' מענין ד' רוחות במא"א אות ד' סעיף כ"ו (בסופו), וזהו"ע זיכוך בחי' השמים שהם ז' מדות לך הוי' הגדולה והגבורה כו' שהמדות מצד עצמן הם ענפין מתפרדין וכשממשיכים בהם התגלות אוא"ס המלובש בהמוחין כמ"ש במ"א שהמוחין הם ענין השגת המהות באלקות ממש כמו שהמוחי' שלמטה באדם משיגים המציאות ולא המהות כן למעלה המשכת מוחין הוא השגת המהות כו' ועיין בת"א פ' וארא סד"ה וידבר אלקים כו' וארא בפי' ושמי הוי' לא נודעתי להם, ולע"ל יומשך מזה גם למטה השגת המהות עין בעין יראו כו' והנה ע"י המשכת המוחין בז"א מזדככים בחי' השמים, להיות בחי' השמים כסאי, וכמ"ש בת"א ר"פ בראשית בפי' השמים כסאי, והמשכה זו מלמעלה למטה הוא ע"י תורה ומצות וכמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי הנ"ל בענין ג"פ קדוש כנ"ל [וכמו ענין העלאת ז' נרות המנורה זהו ע"י כי נר מצוה ותורה אור], וזהו ענין מארז"ל ברבות פ' שמיני פי"ג ע"פ כל אמרת אלוה צרופה לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, שנא' כל אמרת אלוה צרופה כו', והנה צירוף הוא ענין זיכוך, דהנה כתי' אשר ברא אלקי' לעשות מה שנברא בשי"ב צריך תיקון, וכבר נת' שאפי' שמים לא זכו בעיניו וא' ברבות ריש קהלת ע"פ הבל הבלים שאמר שלמה נגד הדברים שנבראו בשי"ב כו', והיינו כנ"ל שבהשתלשלות מבחי' ז' מדות עליונות נמשך ומשם יפרד כו' עד שנעשו טורי דפרודא ממש, לתאוה יבקש נפרד כו', והיינו לפי שמקור ההתהוות רק מבחי' מלכותו ית' שהיא הארה בעלמא, וגם [הוא] בחי' רוממות [והתנשאות מהעולמות בבחינת] והעלם ולכן בהשתלשלות נמשך מזה היש, וזהו"ע מלך העולם שמבחי' מלך נמשך העולם לשון העלם ועמ"ש [מזה] בד"ה