נט

בראשית דף נון ע"ב ובפ' שמות ד"ט ע"ב, ועמ"ש מענין ה' עילאה בת"א ר"פ לך, ולכן נז' בספרי רק ג' קנינים היינו המשכה מג"ר המאירים באצי' שיומשכו למטה ג"כ בבי"ע, אך מה שבמכילתא ובגמ' פ"ח דפסחים אמרו ד' קנינים שמים וארץ קנין א', הענין דכתי' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה, הרי הם נמשכי' ג"כ מג"ר חו"ב שלמעלה מספירות הבנין, אך חכ' זו היא החכ' המלובשת במדות להיות התנהגות המדות ע"פ החו"ב, אבל אין זה ערך לעצמיות חו"ב מה שאינו שייך למדות כלל, שהרי כל עיקר ענין המדות חו"ג זהו שייך לענין ההשפעה לעולמות לזולתו א"כ גם החכ' המלובשת בזה אינה ערך לעצמיות חו"ב שהוא חכים ולא בחכ' ידיעא כו' מה שאינו שייך לבחי' עולמות כלל וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה באתי לגני, שעז"נ מאד עמקו מחשבותיך כו', וא"כ צריך להמשיך מבחי' ממעמקי' קראתיך והיינו ע"י ג' קנינים הנ"ל.

קיצור. ענין וידבר לאמר, וענין ואשים דברי כו' לנטוע שמים כו', וענין ג' קנינים קנין הוא באצי' שלמעלה מבי"ע, בבי"ע רק ז' היכלות ז' רקיעים הנמשכים מז"ת, וע"י תו' ועבודה וגמ"ח ממשיכי' מבחי' ג"ר שבהם מלובש אור א"ס ב"ה ושם חביון עוזו, וענין מ"ש בגמרא ד' קנינים וחשיב שמים וארץ קנין אחד.

ב) וביאור הענין הוא דהנה כתיב הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו (ב)איוב ט"ו ט"ו, עיין פ"ק דחגיגה דף ה' ע"א ובילקוט ח"ב רמז תתצ"ח, תתק"י, זח"א דף ס' ע"א, ובפ' ויגש דף ר"ז ע"א, והנה ע"פ ובמלאכיו ישים תהלה פי' הבחיי פ' בראשית דף י"ג סע"ד [ע"פ] גבי וכי תאוה הוא לעינים וז"ל שהרי מדה זו בשכליים תמצאנה שאע"פ שאין בהם יצה"ר הרי הם נוטים לפעמים מדרך הראוי וכידוע במלאכי סדום כו' והמובן מזה כי יש בקצת שאר המלאכים שחוטאים וכן כתי' ובמלאכיו ישים תהלה עכ"ל, וע' בשמונה פרקים להרמב"ם ס"פ רביעי מזה, ובפ' משפטים ע"פ הנה אנכי שולח מלאך לפניך כ' הבחיי המלאך הזה אינו מן הנפרדים החוטאים שכתוב בהן ובמלאכיו ישים תהלה ע"ש דף ק"ה ע"א והמובן מדבריו דלפי שהן נפרדים כמ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים עם היותן ד' מחנות שכינה פני ארי' כו' מ"מ ישים בהן תהלה, להיות כי הרי בהשתל' מפני שור נמשך גשמיות נה"ב עד שמהן משתלשלים ד' ראשים שהם מצרים ובבל כו', הנק' טורי דפרודא ממש (ועיין מענין המלאכים בסדור שער הק"ש בתחלתו שנמשכים מן הכלים והאור המאיר בהכלים ובעולם הבריאה מאירים יו"ד כלים הפנימים ובעולם היצי' מאירים יו"ד כלים האמצעיים ובעשי' יו"ד כלים החיצוניים לכן לפי ערך זה ג"כ ההפרש בין המלאכים ועמ"ש ע"פ הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טו"ר כו') ועד"ז יובן ענין ושמים לא זכו בעיניו כי הן מקור ושרש של פני ארי' פני שור כו' ועוד כי שמים הם ההיכלות הנק' עלמין שהם מעלימים ומסתירים כמבואר בלק"ת ר"פ שלח גבי לאנהגא בהון עלמין כו' ואדמ"ו נ"ע אמר וז"ל ואפי' במלאכי' יש דין ועונש כמ"ש בפייט ומלאכים יחפזון ויאמרו הנה יום הדין לפקד על צבא מרום בדין כי לא יזכו בעיניך בדין, ובודאי שאינן על