נח

ויקרא דף י"א סע"ב ובגמ' פ"ט דשבת דפ"ח ע"א] וזהו וידבר כו' העשרת הדברות לאמר לקשרם ולחברם עם העשרה מאמרות (וכן פי' בלק"ת בהביאור ע"פ זאת חקת התו' אך שם פי' בענין אחר ע"ש וכן פי' במק"מ פ' ויקרא שם), והענין דהנה כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ, ובפסוק זה מבוארים השלשה דברים שעליהם העולם עומד תורה ועבודה וגמ"ח כמ"ש בירושלמי במס' תענית פרק (ב' ה"ב) [ד] ואשים דברי בפיך זהו תורה ובצל ידי זהו גמ"ח, לנטוע שמים כו' זהו קרבנות היינו עבודה והיינו כמ"ש במדרש פ' ויצא ע"פ והנה סולם זה הכבש כו' וראשו מגיע השמימה אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים, וצ"ל מהו פי' לנטוע שמים וליסוד ארץ, הרי כבר נבראו שמים וארץ במאמר בראשית ברא כו', ויש לפרש ע"ד מ"ש כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה כו' ואמרו בזהר פ' בראשית דף ד' ע"ב שמעסק התורה לשמה נעשו בחי' שמים חדשים כו' ע"ש, וזהו לנטוע שמים וליסוד ארץ, ובגמ' ג"כ אמרו בסנהדרין דצ"ט ע"ב דהיינו כאילו בנה פלטרין של מעלה ושלמטה שנא' לנטוע שמים וליסוד ארץ, ואין זה מובן כלל מהו ענין כאלו בנה כו', והנה בגמ' פ"ח דפסחים ארז"ל ארבעה קנינים קנה הקב"ה כו' שמים וארץ קנין אחד כו' ע"ש, וצ"ל מהו לשון קנין, נקדים דבספרי פ' האזינו ע"פ הוא אביך קנך איתא זה אחד משלשה דברים שנק' קנין למקום ואלו הם תורה וישראל ובהמ"ק כו', דצ"ל מהו קנין הלא ממך הכל והוא בראם, והמפרשים פ"ו דאבות נראה שמפרשי' קנין שייך לומר על דבר שהוא חשוב ויקר הערך במציאות, ואפ"ל דהנה ז"ת נקראו ספירות הבנין ע"ש עולם חסד יבנה, שהתהוות העולמות נמשך מהחסד שהוא ראשית ספירות הבנין, וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, דאם אין עולם אין שייך חסד, משא"כ ג"ר חב"ד שייכים אף אם לא הי' עולם כלל דהיינו ענין חכמתו ובינתו כו', וכמ"ש מזה בת"א סד"ה ואלה שמות בנ"י, ועמ"ש בביאור אלה מסעי גבי ויכתוב משה שלכן החכ' נק' אמת, וגבוה מבחי' מדות חסד ורחמים כו' ועמ"ש סד"ה וידבר כו' וארא אל אברהם בפי' ושמי הוי' לא נודעתי להם, שהוא גלוי ח"ע, כי להאבות הי' הגלוי מבחי' החכ' כמו שמלובשת במדות ולא גלוי עצם החכ' כו', ועמ"ש בלק"ת פ' בהעלותך בד"ה מנורת זהב ספ"ב שזהו"ע ש"י עולמות הנמשכי' מחו"ב הנק' קנה חכ' קנה בינה שגבהה מעלתן אין קץ מבחי' עוה"ז הנק' עולם חסד יבנה כו', ועפ"ז י"ל ענין שלשה קנינים שקנה הקב"ה היינו המשכה מבחי' ג' ראשונות [שהוא] (מ)למעלה מהבריאה הנמשך מז"ת, ולכן ארז"ל ז' רקיעים הן וכן בבי"ע הם ז' היכלות ז' לבד, כי ג"ר אינן מאירים רק באצי' דאיהו וגרמוהי חד כו' אבל בבי"ע הם רק ז' בחי' דרך כלל ונק' שבעה היכלות ומהם נמשכי' ז' רקיעים וצריך להמשיך המשכת חב"ד שבהן מאיר אוא"ס ב"ה, שעי"ז יומשך הגלוי למטה ג"כ כמו למעלה באצי' להיות למטה ג"כ ביטול כו', וזהו"ע השלשה קנינים כי קנין הוא בחי' אצי' כמ"ש בת"א בביאור ואלה המשפטים גבי כי תקנה עבד עברי בענין ברוך עושך כו' ברוך קונך כו' ע"ש (ועמ"ש ע"פ ויכולו השמים והארץ דתרגום, ואשתכללו) וזהו"ע התורה דכתי' ה' קנני ראשית דרכו שהיא המשכה מחכ' אוריי' מחכ' נפקת, ובהמ"ק בינה כמ"ש ואל חדר הורתי זה אהל מועד, כי הבינה נק' היכל, וגם בית ראשן נק' ה' עילאה שהיא בינה וכמ"ש בזהר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.