נג

ויהי קול מעל לרקיע

ויהי קול מעל לרקיע כו', בחמשה קולות ניתנה תורה קול ה' על המים ואין מים אלא תורה, ולהבין כל זה הנה כתי' רם על כל גוים ה', מי כה' אלקינו המשפילי לראות כו', כי הנה נודע שאין הקדושה שורה אלא על דבר הבטל נגדו ית', בחי' אין, וכל דבר השפל נגדו יותר הוא יותר בטל ואין נגדו ע"כ הוא קרוב שם יותר, והמשל ע"ז כאשר יהי' האופן בתוך האופן שכל העיגול הפנימי יותר רחוק מהגדול הסובבו דהיינו שהקטן הוא המרכז שהוא הנקודה היותר רחוק מהסובב הוא בטל ואין נגד העיגול הגדול מחמת קטנותו וע"כ הארץ שהיא בתכלית הריחוק שהיא נקודת המרכז כנודע והוא כגרגירחרדל נגד עולמות עליונים הוא כאין ממש נגדו ית', לכן יכול להיות בעולם

השפל השראת אלקות יותר והיינו בתוך ישראל שמכירים שפלותם שהם רחוקים מאתו ית' ובטלים נגדו, כמ"ש כי אתם המעט מכל העמים על שממעטים את עצמם כאברהם כו', וזהו והייתם לי סגולה מכל העמים, שהסגולה הזאת אין בכל עכו"ם שהם מחזיקים עצמם ליש, וכל מה שהם יותר למעלה הם מחזיקים עצמם יותר ליש, כמאמר נתתי גדולה לפרעה כו', וע"כ הוא ית' רם עליהם בתכלית הרוממות שמסרם תחת שרים וממונים זע"ז עד אין מספר כי גבוה מעל גבוה כו', אבל מי כהוי' אלקינו כו' שיש לכם בירושה להיות בטלים נגדו ית', ע"כ המשפילי לראות בשמים ובארץ כבי' שורה בתוך בנ"י בעולם השפל וקרוב ה' לכל קוראיו כי הם נקראו בחי' ארץ על שבטלים נגדו, וזהו כי לי כל הארץ דוקא שהקב"ה חפץ בארץ יותר שהוא יותר אין, וכמ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו', ולכאו' הוא תמוה מי לא ידע בכל אלה שאין ערוך אליו ולית מחשבה תפיסא בי' כלל ואפי' מלאכים ושרפים כו', אבל באמת הפי' הוא כך שאצל הקב"ה הוא ההיפך מכמו באדם, שבאדם המחשבה נק' אין נגד הדבור והדיבור נק' יש ומה שלמטה יותר דהיינו המעשה הוא יותר יש כו' ואצלו ית' הוא היפך שהוא בעצמו היש בעצם, וכל מה שרחוק ממנו הוא אין נגדו, ומה שהוא בחי' דבור אצלו שהוא בדבר ה' שמים נעשו הוא יותר אין, וסוף מעשה יותר אין, ויש שם קרבת אלקים יותר כשמכירים שפלותם ובטלים כו', וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים כי הנשר הוא רחמן על בניו ונושא אותם על כנפיו שאין עוף פורח על גביו כו' כן כבי' הקב"ה נושא את ישראל למע' מכנפי נשרים שהוא למע' מן המדות כי דרך הנשר בשמים ועל כנפיו הוא למעלה מבחי' שמים שהוא בחי' במחשבה תחלה, וזהו ואביא אתכם אלי דוקא שיהיו בטלים דהיינו לבחי' אין, ואז הקב"ה שורה עמהם ואין יראים מעוף הדורס שהוא מחשבת חטא ח"ו, משא"כ כשהם למטה מבחי' מס"נ יכול ח"ו ליגע החץ עד יפלח חץ כבדו כשאין בטלים לנגדו, אבל לשון ואביא שהוי"ו מהפך מעתיד לעבר שכבר הביא ובמה הביאם לזאת המדריגה, הוא ע"י נתינת התו' כמ"ש ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, והי' אם שמוע תשמעו כו', ועשיתם אתם וארז"ל א"ת אותם אלא אתם כו' כביכול מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, ולהבין זאת כתי' ברכי נפשי את ה' וכל קרבי כו', וכתי' רעייתי תמתי, כי נשמות כלל ישראל הנק' כנס"י נק' בכתוב רעייתי מלשון רועי שמפרנסת אותו ית' עד שארז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים וכתי' קרבני לחמי, ולהבין איך שייך לשון מפרנסין, אבל הענין הוא מבשרי אחזה אלוה כי כמו שאצל האדם האכילה מקשר ומחבר הנשמה עם