נא

ויהי קול מעל לרקיע

ב' של חג שבועות תקצ"ח

ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן כו', דהנה כתיב כי לא מחשבותי כו', ולכאורה הוא תמוה ואינו מובן לפי פשוטו כי מלתא דפשיטא הוא שאין ערך במחשבותינו המוגבלות בגוף לפי מחשבתו של הקב"ה שאין לו דמות הגוף ואינו גוף ח"ו, אך הענין דכתי' רם על כל גוים ה' שאצל העכומ"ז רחוק ה' מהם בתכלית הריחוק, ואצל ישראל הוא ית' קרוב בתכלית הקירוב באמת מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו.

ולהבין זה המשיל הכתוב כאשר יהי' האופן בתוך האופן, פי' כאשר הגלגל הקטן בטל וטפל לגבי הגלגל הגדול הסובב אותו כמו הארץ הוא כעין גרגיר חרדל לגבי הגלגל, ומכ"ש לגבי הגבוה רם עליהם, אצלם נראה כאין ואפס ממש, כך ישראל סוף מבח"ת, בטלים במציאות להיות כאין נגדו ית' מחמת שדבוקים בו ית' שהוא סוכ"ע, והוא כמשל האופן הנ"ל משא"כ אצל העכומ"ז הוא רחוק אצלם מאוד מפני שמחשיבים א"ע ליש ודבר נפרד בפ"ע ורחוק מאוד מאוא"ס ב"ה, וזהו אתם המעט מכל העמים שממעטים א"ע כו', והנה באדם גשמי נראה מחשבתו יותר דקה ונחשבת לאין ומה שהולך ומתעבה לבחי' הקול ואח"כ לדבור ומעשה נחשב יותר ליש, אבל מדות הקב"ה אינו כן שהוא ית' הסוכ"ע הוא היש ואין בלתו ומה שהולך ומתפשט יותר בעולמות עליוני' ותחתוני' הוא נחשב יותר לאין, כי הכל בטל כנגדו וכולא קמי' כלא חשיב.

וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שמחשבתו הוא בחי' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש, לכן ישראל שממעטין א"ע והן בבחי' אין הם דבוקי' בו ית' כי אצלו הכל כאין, וזהו והייתם לי סגולה מכל העמים, פי' שזהו בבחי' סגולה לישראל שהם המעט מכל העמים, ולכן הם לי כי לי כל הארץ, דהיינו כל מה שבבחי' יותר תחתונ' שאין למטה הימנו הוא לי מפני שהכל כאין נגדו.וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים, כי דרך הנשר בשמים ועל כנפיו הוא למעלה מבחי' שמים שהוא בחי' מח"ת שהגביה אותם בבחי' עליונה מאוד, כמשל הנשר שמגביה את בנו מיראת חיצים ובליסטראות, ומיראת העופות אינו מתירא מפני שהוא פורח למעלה מכולם כך הגביה אותם הקב"ה למעלה מפני שלא ישלטו בהם החיצים היינו שום מחשבות רעות ותאוות החוטפים את האדם ואין מניחים להדבק בו ית', ולכן הגביה אותם בבחי' מעלה עד מאוד