מח

והענין הוא שז"ש והחיות נושאות ומנושאות פי' לפי שהם מנושאות לגבי הכסא שהם בבחי' ביטול כו' ולכך הם נושאות ג"כ למקום רם ונשא את בחי' הכסא ומראה כו', דהנה מה שהם מנושאות, הוא ע"י בחי' פני אדם שבהם כמ"ש ודמות פניהם פני אדם כי מלבד שיש בד' חיות פני אדם פרצוף בפ"ע הנה גם בכללותן פניהם פני אדם, והיינו כי בחי' אד"ם הוא בחי' מ"ה שהוא בחי' הביטול בבחי' מ"ה (והעדר המהות לגמרי שהוא ביטול בתכלית ביותר שבבחי' מ"ה דתיקון שלמעלה מבחי' התוקף והתגברות שיש בכל אור ומדה פרטית דבחי' התוהו שהוא התגברות כח מהות העצמי כמו שהיא דוקא בבחי' העליי' והסתלקו' למקורו, משא"כ בחי' מ"ה והעדר המהות וביטול עצמי שבבחי' אדם דתיקון שע"כ ממנו הוא עיקר התכללו' כו' כמ"ש במ"א) וזהו ענין הפני אדם שבכ"א היינו בחי' מ"ה שנמשך בהם שיהי' בבחי' ביטול והתכללו' כו', וזהו שהחיות מנושאות עם הכסא כו' היינו שהם בבחי' ביטול ע"י בחי' מ"ה דאדם הנמשך והוא בחי' פני אדם שבפני שור וארי' כו', ומצד בחי' מ"ה וביטול זה הנמשך בהם נעשה בהם בחי' התכללו' יחד שלא יהיו בהתחלקו' כאו"א בבחינתו בפ"ע (כמו שהוא מצד בחי' הנפילה ושבירה שע"י בחי' התוהו שנעשו בבחי' יש וענפין מתפרדין כו') כידוע שההתכללו' מכמה בחי' יחד וכ"ש משני הפכים א"א להיות כ"א מחמת בחי' ביטול שע"י ביטול המהות יוכל להתכלל, וכמשארז"ל ע"פ עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זא"ז, וענין השלום הוא שע"י שמתגלה עליהם אור עליון יותר מכפי המדה הקצוב' שנתצמצם ובא לפ"ע כלי קבלתם להיות מזה התהוות מהותם כאו"א בבחי' מובדלת מזולתו, אלא ממקום נעלה וגילוי עליון יותר נעשה בהם בחי' ביטול מהותם ועי"ז נכללים כו', וכמו"כ הוא בחיות המרכבה פני ארי' להימין בחי' חסד כו' ופני שור גבו' כו' ע"י הארת המ"ה דאדם בהם נעשה בהם בחי' הביטול וההתכללו', וע"כ יוכלו לנשאות יחד את הכסא ולהגביהו למקום נעלה לבחי' כי לא אדם ולהמשיך משם אור חדש כי כל התכללו' מכמה פרטים יחד אשר נכללו והי' לאחדים גורם המשכה היותר גדולה.

ויובן זה עד"מ בדבר שכל כמו בתיבות ברוך שאמר והי' העולם, שבקיבוצם והצטרפותן יחד יובן מזה מכוון שלם והשכלה אשר לא הי' מובן כלל מכל תיבה ותיבה בפ"ע אם היו מפוזרים אעפ"י שבכל תיבה יש חלק ושכל פרטי מכללות ההשכלה, מ"מ דוקא ע"י קיבוץ מצירוף תיבות אלו יחד דוקא יובן עיקר המכוון ושלימות ההשכלה מ', ודוגמא לזה מארז"ל אכל בי' עשרה שכינתי' שריא לכן אין אומרים דבר שבקדושה בפחות מעשרה הרי אם היו כאו"א בפ"ע אף ביותר מעשרה וכדומה לא יומשך כלל כמו שבקיבוצם יחד דוקא שאז יומשך המשכה גבוה ונעלה יותר שע"כ לדבר שבקדושה דוקא שהוא המשכה עליונה מבחי' קדוש' והבדלה כו' צריך י' דוקא ואז שכינתי' שריי' כו', כמו"כ יובן למעלה שע"י התכללות ד' חיות יחד יוכלו דוקא להמשיך מבחי' רם ונשא שלמעלה מבחי' אדם אור חדש והוי' חדשה בבחי' אדם מה שלא הי' יוכל ע"י כל בחי' בפ"ע, שכל התכללו' מכמה בחי' יחד גורם המשכה יותר נעלה (וזהו דוקא ע"י בחי' החיות שמצד עצמן הם בבחי' התחלקו'