מג

להתלבש גלוי זה שלמעלה מהשתלשלות משא"כ ברוחניות, ועבמ"ש על הזהר פ' בראשית דכ"ז ע"ב באריכות מענין זה דמלאכים ונשמות כו'. וזהו מה גדלו מעשיך הוי' הוא השתלשלות העולמות מבחי' שם הוי', אך מאד עמקו מחשבותיך היא התורה למעלה מעלה מבחי' זו כו' כי פסיק טעמא בינייהו. וזהו ששאלה המטרונא לר' יוסי, מה עושה הקב"ה משי"ב פי' כי בשי"ב ברא העולם בריאה חדשה מאין ליש ומה עושה עכשיו פעולה כזו, כי מה שמחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב זהו נק' לחדש הישנות אבל איך יהי' נמצא גלוי אור חדש ממש, לכן השיב לה שמזווג זיווגים, והוא כענין ביום חתונתו ביום מ"ת שזהו גלוי אור חדש ממש כנ"ל, ולכן נמשל זה לקי"ס, כי בקי"ס כתיב וייראו את הוי' ויאמינו בהוי' ומבואר במ"א שהי' גלוי מבחי' שם הוי' שלמעלה מההשתל' שמשם נמשך בחי' אור חדש להיות עלמא דאתכסיא נהפך ליבשה ועלמא דאתגליא, וכן הי' ביום חתונתו זה מ"ת רואים הנשמע ושומעים הנראה כו'. ולכן נק' התורה ג"כ רפואה, רפאות תהא לשריך כו' ולכל בשרו מרפא כי לגבי המזון נק' רפואה חיות ואור חדש כו' שהמזון לא יכול להועיל לו ולקיימו כלל כאשר הגיע לשערי מות, אלא שע"י הרפואה נמשך חיות חדש כו', כך התורה היא המשכת אור חדש שלמעלה מבחי' המזון וחוק הקצוב בסדר השתלשלות והיינו שנמשך מבחי' מאד עמקו כו'.

והנה לכל בחי' המשכה צ"ל אתעדל"ת, והנה הקרבנות נק' לחמי לאשי, ועכשיו תפלה כנגד תמידין תקנום, ופי' לחמי היינו שזהו אתעדל"ת להמשיך בחי' מזון דהיינו בחי' המחדש בטובו בכל יום תמיד כו', וזהו לבבתני אחותי כמו שהלב ממנו נמשך החיות לכל האיברים דלבא פליג לכל שייפין, אך היינו ע"י שמקבל תחלה מהמאכלים שמתבררים ונהפכים לדם בכבד והכבד שולח המובחר ללב ומהלב עולה אל המוח ונמשך בחזרה מהמוח ללב עי"ז אח"כ לבא פליג כו', כמ"כ ע"י קרבנות לברר נפש הבהמית, וכן בתפלה שכנגד קרבנות להפך רצונו מהקצה אל הקצה לעורר האהבה כו', עי"ז נעשה אתעדל"ת ומעורר המשכה מלמעלה להיות ליבא פליג לכל שייפין ואתה מחי' את כולם כו'. וזהו בחי' לחמי לאשי כמו המזון לחדש הישנות (ועמ"ש ע"פ וארא אל אברהם כו'), אמנם בחי' האתעדל"ת לעורר ולהמשיך גלוי אור חדש ממש מלעילא מבחי' שמש ומגן וכו' אין זה ע"י אהבה כ"א ע"י ביטול ממש, וכמו במ"ת שהקדימו נעשה לנשמע, ועל כל דבור פרחה נשמתם, וגם זכו לזה ע"י יסורים וגלות מצרים רד"ו שנה כו'. והענין כמ"ש בזהר ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא כו' פי' שכדי להיות בחי' ותהי לי לאשה שזהו ענין ביום חתונתו זו מ"ת שנמשך לכנ"י אור חדש מלמעלה מהשתלשלות ונק' זיווגא כו' כנ"ל הוא דוקא ע"י אתעדל"ת בבחי' אחותי בת אבי, ופי' בזהר בזמנא דנטלא מאבא ולא בזמנא דנטלא מאימא כו', כי בינה נק' אימא כמ"ש אם לבינה תקרא, והוא כמו עד"מ כוח הבן נמשך ממוח האב בהטפה הי' כלול כל רמ"ח איברי הולד, וזהו עיקר התהוות המציאות חדש רק בבטן האם נמשך מהעלם אל הגלוי ע"י ט' חדשי העיבור כו', כך בחי' בינה נק' שכל המושג ומובן והוא מקבל מבחי' חכמה שנק' אבא שהוא מקור השכל שלמעלה משכל המושג ומובן, ומשם דוקא נמשך שכל חדש למוח תבונה כו', וכמו המשכת הטפה ממוח האב, והנה