מ

בביאור דשחורה אני ונאוה כו' דמבואר שם דשרש בחי' זו נמשך ממקום גבוה מאד ע"ש היטב), כמו כן מבחי' מוחין חב"ד דנוקבא ששרשם משערות דז"א אין יכול לבוא בהתגלות בעולמות בי"ע רק דרך שערות שהם מותרי מוחין וזהו ודלת ראשך כארגמן שהם ג' גוונין, ולכן בפנימית יש ג"כ נגלה ונסתר בטעמי התורה היינו בהיכלות דז"א ששם הגלוי מבחי' קוצותיו תלתלים כו', זהו בפנימי' טעמי התורה שע"פ סוד, ומן דלת ראשך כארגמן היינו מן מוחין דנוקבא בא ג"כ המשכה והתגלות תוך ז' היכלות דבריאה אבל הוא המשכה דרך שערות ומותרי מוחין כי עצם החכמה מנוקבא דאצי' אין יכול לבוא בהשגה בבריאה (א"כ הנגלה שע"פ הסוד זהו בחי' דלת ראשך כארגמן והנסתר זהו קוצותיו תלתלים, או י"ל דקוצותיו תלתלים זהו הנגלה שע"פ הסוד ועצם מוחין דז"א זהו הנסתר שע"פ סוד, וכן בנוק' דלת ראשך כארגמן זהו טעם הנגלה ממש כענין הממע"ה כנ"ל ומוחין דנוק' זהו הנסתר של זה הטעם שלא בא לגלוי כו'. ובזה יובן מ"ש במק"מ ס"פ קדושי' בשם פי' מפני שיבה תקום זהו א"א והדרת פני זקן זהו ז"א ויראת מאלקיך זהו מל', כי אע"פ שת"ד הוא רק בא"א וז"א משא"כ בנוק' מ"מ ויראת כו' שהרי בחי' דלת ראשך כארגמן זהו שרש טעמי תורה המתגלה בבי"ע), ולכן ז' היכלות דבריאה נק' נערות אסתר שהם בחי' נערות ובתולות שלא היה יחוד גמור רק כמו אמה העבריה אשר כתיב בה אשר לא יעדה, ויש קרי וכתיב והקרי הוא בוי"ו היינו כי באמת הוא שייך הכל להאדון וקנוייה לו לגמרי ובטילה אליו, ואעפ"כ הכתיב לא באלף מחמת שלא קיבלה ההשפעה מאת האדון להיות כמו אשתו ממש (וענין זה ישנו ג"כ בעבודה כמ"ש במ"א ע"פ וכי ימכור איש את בתו לאמה כו', ועבמ"ש ע"פ עיני כל כו', ועבמ"ש בפ' לך לך בענין הוא עשנו ולא אנחנו דג"כ יש קרי וכתיב ולא ולו ומבואר שם דהאלף הוא בכתר והוי"ו בז"א, וא"כ יש לפרש כאן דלא יעדה ר"ל פנימי' טעמי תורה ששרשם מכתר כנ"ל לא נתגלו בהיכלו' דבריאה, והקרי לו יעדה בוי"ו דהיינו הנגלה שבנסתר ששרשם מז"א נתגלה בהן). וכמו כן בהלכות התורה מתלמוד אשר הם בבריאה ג"כ אין מאיר שם ההארה מחכמת התורה בגלוי ממש וכמ"ש ובורא חושך כו', כי אין יכול להשתלשל ולבוא בגילוי תוך בעלי גבול ולקבל חכמתו ית' רק בעולם אצילות לגמרי בבחי' ביטול לבד, וזהו בתולות אחריה רעותיה מובאות לך היינו מחמת שהם בטילים וקנויים להיות שלה לגמרי עי"ז הנה בשעת עליית המל' יש ג"כ עלייה לז' היכלות דבריאה ממילא לעלות וליכלל בבחי' אצילות וזהו מובאות לך ממילא לרקמות תובל למלך שהם ג' גוונין חג"ת, ולכן לא יוכל לבא על שורש ועיקר הטעם מהדינין שא"א לבוא בהשגתם תוך בעלי גבול עצם חכמת התורה רק הארה בעלמא כי אין הכלי יכול להגביל את עצם האור ובעבור זה נקראו עלמות ל' העלם גם ל' בתולה שלא קיבלה ההשפעה לתוכה בפנימיותה ממש רק מובאות לך ממילא מחמת שבטלים לאצי' וקנויים אליו לגמרי כנ"ל. (וענין זה איך בעליות המל' יש ג"כ עליי' להם ג"כ ליכלל בבחי' אצי', נת' במ"א ע"פ הזהר פ' חיי שרה והנה רבקה יוצאת כו'. *