לח

מאמינים באחדות רק כפרו בהשגחה פרטיות וירדה בחי' מלכות דקדושה להתלבש ולברר ולהעלות מ"ן, ובעבור זה היו צריכים לברייתות אשר הוא קיצור ההשפעה מאחר שירדה בחי' מל' דקדושה למטה והברייתות הם לברר מעולם עשייה ולכן נק' ברייתות בחי' נה"י שהם בחי' ירכין שהוצרך לקצר ההארה וההשגה לפ"ע המקבל. והנה יש נה"י פנימיי' ונה"י חיצוניים, נה"י פנימיי' היינו כליות יועצות, וגם תרין ביעין שהם מבשלים את הזרע ומשהין אותה שלא ילך השפע במרוצה, והכל בכדי שהמקבל יהי' יכול לקבל את ההשפעה, ובחי' נה"י חיצוניות הם בחי' ירכין לקצר ההשפעה והכל הוא מחמת כי הכלי קטן מהכיל השפע איך שהוא במקורו לכן מוכרח להשהות אותו וכו' כנ"ל וגם לקצרו ואז יכול המקבל לקבל. ולבעבור זה נק' המשנה בשם מלכות מתניתן מלכתא והברייתות נק' פלגשים, כי המשנה הוא ביצירה ושם היחוד תמיד (וכנ"ל שבחול יחוד זו"נ דיצירה משא"כ בעשייה הוא רק לבוש, ותדע החילוק בין עשי' ליצי' ממ"ש בד"ה עתידה א"י שתתפשט כו' ומזה יובן החילוק בין משניות לברייתות) ובגלוי מאיר שם אא"ס בחי' אלקות וזהו שנק' מלכתא אשר היחוד עמה תדיר ובפרהסיא (וענין יחוד זה היינו ההמשכה מתשב"כ שהוא ח"ע שבו שורה א"ס ב"ה לתשבע"פ שהיא בחי' מל' פה תשבע"פ קרינן לה), ולכן התנאים היה נסים מצויין בימיהם, כי ענין הנס הוא ע"י גילוי אור א"ס הכל יכול להפך מים ליבשה גם ההפכי הצור אגם מים כי כולא קמי' כלא חשיב ומחדש בכל יום מע"ב, ולכן עשה מרבע"ה כל האותות ומופתים, כמ"כ התנאים ע"י תורתם ועבודתם היו ג"כ יכולים לעשות ניסים בהתגלות ומצויין היו ניסים בימיהם, וזהו מלכתא כי משנה התגלות חג"ת ואור מדותיו ית' כי ביצירה מאיר בגילוי בחי' אלקות, משא"כ בזה"ז לאו בכל עידן מתרחיש ניסא, כי כעת הוא בירור עשיי' בחי' נה"י רגלין ברגלין (ובעשיי' אין האור א"ס מאיר בגלוי כ"א ע"י לבוש והסתר כמש"ש בד"ה עתידה א"י כו') לכן ברייתות שהן בחי' ירכין לברר עולם עשייה נק' פלגשים, שהיחוד עמהן אינו תדיר וגם בצנעא כי אף שיש איזה נס לפרקים הוא בצנעא (ובדרך לבוש שאין בעל הנס מכיר בניסו וכמו החילוק בין נס דאסתר לנס דקי"ס כמ"ש במ"א) ולא בא הנס לעין כל בהתגלות כי בעולם עשייה אין אור א"ס מאיר רק בצמצום גדול, וזהו בחי' ברייתות שהם קיצור ההשפעה כשירדה בחי' מל' ונתלבשה לברר עולם עשייה ואז נק' ההתגלות בשם פלגשים. (נמצא משנה מאיר מחו"ג דיצירה ע"י מלכות דיצירה וזה היה בימי תנאים ואף שהם היו ג"כ בעולם עשייה אבל היה מאיר בהם דרך מעביר העשייה ולא דרך התלבשות ממש בעולם עשייה, אבל ברייתות הוא כשירדה בחי' מלכות ונתלבשה ממש בעולם העשייה לברר, הוצרך לקצר ולצמצם ההשפעה בבחי' ירכין. ונ' דלכך הרב"י הי' לו גלוי המגיד בלימוד המשניות דוקא ולמה לא בלימוד הפוסקים, אלא משום דתלמוד בבריאה ולרוב עומקו נק' בורא חושך וכדלקמן, אבל היצירה נק' יוצר אור ובחי' מלכות שהיחוד בגלוי כו' כנ"ל.

ויש להבין דא"כ דברייתות הם נה"י דאצי' ומאירי' בעשיי', א"כ מה בין זה למקרא שהוא ג"כ נה"י שבחב"ד דאצי' דמתלבש בעשיי', וגם דלקמן מסיק דתלמוד הוא חב"ד שבנה"י דאצי' ומאיר בבריאה וא"כ מה בין ברייתות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.