כח

והר סיני עשן

והר סיני עשן, אי' בת"ז שש שעורים דבועז ש"ס משנה, וצ"ל הלא תורה חטה הכל צריכים למארי חטה, והתירוץ עמ"ש בה"ס עשן תקס"ד ע' עליות ובירור ג"י ע"י גילוי האש גם עשן עולם שנה נפש ע"ש בדרוש ב', אך בשעת מעמד ה"ס הי' העלי' גם בחיצוני' העולמות ע"י אש הנ"ל ועכשיו גילוי בשבועות רק בפנימי' ויש ג"כ בחי' אש המברר ג"י דנה"ב בפנימי' וביאור זה ע' ד"ה משה ידבר תקס"ו בסופו מן ענין אל דעות עד דת"ח אין אורש"ג שולטת בו מצד אש התורה מזכך הנה"ב וזה כנ"ל בענין ה"ס עשן כו' בפנימי'. ואחר כך עיין מאמר אסור לאדם שיאכל עד שיתן לבהמתו תחלה שבועות תקס"ד הנ"ל ותבין דבחי' שהתורה נק' תושיה שמתשת כח הנה"ב, היינו ממש ע"י בחי' האש שגורם עשן דנה"ב, ובחי' זו נק' שעורה ה"ג בחי' אש משא"כ חטה דתורה ה"ח הוא הממשיך מזון לנה"א להיות לה מס"נ בלי טעם כנז' ע"פ וספרתם תקס"ד וז"ש בתו' מימינו אש דת היינו בחי' ה"ח וה"ג חטה ושעורה והמ"י.

ע' של"ה ד"ו ע"ב עוי"ל בענין הגוי' כו' וע' בע"ח שכ"ו הצלם ממוצע בין האורות לכלים וידוע דהאורות פשוטים, וא"כ בחי' צלם למע' מהכלים ולשל"ה היינו הויות בניקוד. וע' מענין זה בביאור דקי"ס תקס"ב ובאז ישיר עלי באר תקס"ד, וע' בע"ח שכ"ד כ"ה משמע בחי' צלם הם מוחין ואורות ממש דז"א וצ"ע דמ"מ י"ל כוונתו כמ"ש שכ"ו.