כז

ו. וזהו אשר הוצאתיך מאמ"צ מצר ים החכמ' והשגה, וגבולי' דמאסר הגוף.

ז. וזהו ענין תומ"צ חקיקה בחי' גילוי ההעלם ולא השתלשלות, מצות גשמיי' כח הראי' בעין, שתי הלחם חטה כ"ב אתוון דאוריי' וענין שתי הלחם לחמו תורתכם בלחמי תורתי (ע' רע"מ ח"ג צ"ח ע"א שכינתא עילא' ותתא' והיינו אותיו' החקיקה המתלבשי' בתשב"כ) אך כדי להגיע לבחי' אנכי מי שאנכי סופרי' סה"ע, מ"ט שערי בינה ושער הנ' כוללם, שהוא השער שבו נמשך בחי' אנכי (ומ"מ גם המ"ט שערי' ג"כ הארה ממנו וממשיכי' שער בימין בבחי' שעורה בשמאל והיינו המשכת חסדי'), לכל מ"ט שערים, והיינו תספרו נ' יום, וכ"ז להפך נה"ב, יום א' ואח"כ כאן ב' ימי' (ולא כמו במלאכי' וכנפיהם פרודו' אבל כאן התכללו' המדות ז' פעמי' ז'), ואח"כ גלוי שער הנ' ממש הכולל המ"ט בחי' יחד ממש (ולא כמו מ"ט בחי' רק שיש ביניהן התכללו') וזהו חג שבועות שכולל כל השבעה שבועות כא' והם למעלה מעלה מזיין שבועות הראשוני' דבהם כל מדה בפ"ע רק שכלולה מז', אבל למעלה השבועו' כלולי' יחד אך בחי' זו א"צ לספור (וצ"ע מ"ש ביובל סופרי' שנת החמשי'. וזהו נדבת ידך מצות בעשי' גשמיו' למעלה מבחי' לבך ל"ב נ"ה מצר ים החכ' רק גילוי אנכי הרצון נמשך גם ביד כו'.

ע' רע"מ ח"ג רנ"ה א' בשבועות שלשה עשרוני' לפר ושני' לאיל נגד נש"ב, וז' עשרוני' לכבשי' ז' שבועות, והרי הם ג"כ נש"ב וא"כ תרתי למ"ל. הענין כי יש בנש"ב ב' בחי' ה' פעמים יו"ד וזפ"ז כנ"ל ושבועו' גילוי ב' בחי', לכן בבחי' הא' ג' וב' כענין ל"ך חג"ת ל' חסדי' מכוסי' ב' נו"ה מגולי', ובחי' הב' זפ"ז. אך צ"ע הלא בשבועו' פר ושני אילים.