יא

להכניעם ובחי' זו היא דרך המלחמה, והנה דרך המלחמה לפעמים מתכוין ליתן מקום לשונאו שיגביר באיזו מלחמה קטנה כדי לנצח במלחמה הגדולה ממנה, כי לפעמים לא סגי בלאו הכי, וכך עד"מ בענין ירידת המל' דלכך נק' אז מדבר במ' פתוחה שנותן מקום ליניקת החיצונים כדי לנצחם במלחמה הגדולה להוציא בלעם מפיהם, כמ"ש חיל בלע ויקיאנו כו', וכענין עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. אך כ"ז הוא בבחי' הבירור שבדרך מלחמה, אמנם הבחי' השנית בענין הבירורים הוא שלא בדרך מלחמה, והיינו כמו עד"מ למטה במלכותא דארעא, הנה לפעמים יש מלך גדול ונורא שכבר נודע ידו כי חזקה היא וחכמתו רבה, עד שאינו צריך לצאת נגד שונאו להלחם בו ולהכניעו רק מחמת התפשטות גדולתו במקומו ממילא מוכנעים וכפופים, וכמו שמצינו דבר זה בשלמה המלך ע"ה דכל העמי' נתבטלו מעצמם מחמת רוממות והתנשאות מלכות שלמה וחכמתו, וכולם הלכו מעצמם לשמוע חכמתו ושלחו נדבות כו', כמבואר במלכים (א' ה'), ויבואו מכל העמים לשמוע חכמת שלמה כו' (משא"כ דהע"ה הי' צריך למלחמה לנצחם על כרחם, אבל שלמה נק' איש מנוחה מטעם הנ"ל). וכך יובן עד"מ למעלה שיש ג"כ בירור ניצוצות עד"ז שלא בדרך מלחמה, אלא בהמשכת אור א"ס למטה כמו שהוא למעלה בעולם האצי' ממילא נעשה ביטול הסט"א כביטול הנר בפני האבוקה שהאבוקה היא במקומה וכל הנרות הקטנים ממילא בטלים בהתקבץ כל אורות הנרות להאבוקה מחמת המשכתם אחרי' ונדעכים ממקומם וא"צ לירד למקום הקליפות להכניעם כו'. והנה עד"ז הי' הבירור בזמן הבית (ובפרט בימי שלמה דקיימא סיהרא באשלמותא, ולכן גם למטה בשלמה דוקא כתי' ויבואו מכל העמים כו'), דהגם שלא היתה יורדת המל' בבי"ע לברר בבחי' מלחמה מ"מ הרי הבירור באופן נעלה יותר, דהיינו לפי שאז הי' זו"נ פב"פ שא"כ הי' גילוי גדול מאד מא"ס ב"ה ע"י יחוד זה דזו"נ שבאצילות אזי ממילא היו מתבטלי' הקליפו' מעוצם הגילוי הזה שבאצי' והיו נכללי' הניצוצות שבהם כנר באבוקה לכן נק' בחי' זו מנוחה שא"צ לבחי' מלחמה (ומ"מ נ' שהגילוי הזה דיחוד זו"נ שבאצי' נמשך מזה הארה ג"כ בבי"ע כנז' בלק"א ח"א פנ"ג שמל' דאצי' נתלבשה במל' דבריאה ומשם נתלבש בלוחות שבארון רק שבחי' זו היא ג"כ אינה מלחמה, דענין המלחמה הוא היציאה למקום שונאו כמו המשכן במדבר, משא"כ בגילוי זה בע"ס דקדושה דבי"ע והקליפות מתבטלים ממילא כו'), וזהו ענין ידבר עמים תחתינו שמתבטלים ממילא, והיינו דוקא מצד עוצם הגילוי כנ"ל במשל המלך גדול ונורא כו' (וע' בע"ח של"ה פרק ג' נת' ז' מדרגות בענין עליי' המל' ובימי שלמה הי' במדרגה כו' שהוא בחי' פב"פ אפילו בימי החול ואז נמשך אור א"ס המלובש בח"ע ומאיר בה דרך מעבר הז"א לבד ולא ע"י התלבשות כו' כנז' בדרוש הכרובים, והמדרגה הז' יהי' לע"ל ומצד עוצם עליי' זו ע"כ נתבטלו ממילא), משא"כ אחר החורבן שאין עוד גילוי במל' דאצי' לא מיני' ולא מקצתי' ממה שהי' אז לכך א"א להיות הבירור ע"ד הנ"ל דלא שייך עתה לומר שיתבטלו מעוצם הגילוי כו', לכך צ"ל ע"י מלחמה. וזהו שנקרא' עתה מדבר במ"ם פתוחה מצד שמתלבשת בק"נ לברר כו', אבל מ' סתומה הוא בחי' בינה עלמא דחירות חירות (ממות) ממ"ה שמשעבוד מלכיות לפי שאין לו שם יניקה כו' ונק' ג"כ יין המשומר משימ"ב (ולכן תרעין דג"ע אסתימו בלילה כי ג"ע