ט

המשכת מ"ד שנמשך מז"א להמתיק המ"ן דגבורו' דמל' כו', וזהו ענין התפלה עד אה"ע שנק' מד"ס, ומאה"ע ואילך הוא ההמשכה ונק' אהל מועד וכמשי"ת אי"ה. והענין דהנה ידוע דבלילה יורדת המל' בבי"ע ליתן טרף לביתה כו', דהיינו לברר בירורי נוגה דבי"ע שנפלו בהם מרפ"ח ניצוצי', וכל ט' ספירות שלה יורדים בבי"ע לברר בירורים רק הכתר שלה נשאר למעלה באצי', וכמ"ש לעולם דברך נצב בשמים. (נ' שהוא ז"ל תופס עיקר כמ"ש בפע"ח שער י"ז פ"ב ד"ה והנה מ"כ כו' ולא כמש"ש תחלה שהכתר יורד כו' וט"ס נכללו בלא"ה ע"ש ובשערי ציון ומ"ח תפסו כסברא ההיא, וצ"ע בשאר כתבי הרב ז"ל). וענין הבירורים הוא לברר את הניצוצי קדושה דהיינו להוציא האוכל מן הפסולת, שהנ"ק נפלו בבי"ע בק"נ ונתערבו בפסולת המרובה על האוכל שהוא בחי' התערבות הטוב עם הרע בתכלית כתערובת הכסף בסיגים לכן הבירור הוא להפריד הטוב מן הרע לבלתי יהי' מעורבים ואז הרע מתפרד ונופל למטה, והניצוצי קדושה שהם הטוב שהוברר מתעלה למעלה בבחי' מ"ן להכלל באצי'. ונוכל להבין עד"מ ענין התערבות הטו"ר וענין ההפרדה והבירור בעבודת ה' בנפש האדם, שמצד הנפש הבהמי' הרי הוא מעורב טו"ר יחדיו, והגם שהוא עושה מצות ואינו עושה עבירות מ"מ בהעלם יש בו הרע שהרי יוכל להתאוות תאוה. ועוד זאת שיוכל למצוא בנפשו איך התוררה ומצות שמקיים אינם זכים ומיוחדים בתכלית רק לקיים רצון הבורא ית' לבדו בלי שום פני' אחרת כי מתערב בזה איזו פני' וכוונה אחרת בפנימיותו, נמצא יש תערובות טו"ר אפי' בקיום התורה ומצות שהם בחי' לבושים דתורה ומצות שהוא מקיים, ואצ"ל בפנימיות המדות דנפש הבהמית שלא נתהפכו עדיין מטבעם ותולדתם, והרי בטבעם הם מעורבים טוב ורע לפי שנלקחו מבחי' נוגה המעורבת טו"ר כנודע. וכשמתפלל בכוונה הנה ע"י השלהבת האהבה של הנפש אלקית הבאה מהתבוננות בגדולת ה' אזי מתברר הטוב מן הרע, דהיינו שאז ימצא ויראה איך שהוא רחוק מה' וכי מעשיו אינם זכים ומיוחדים להש"י כדבעי, כי מחמת שיבין הטיב ויתאמת אצלו בראיי' חושיית ע"י ההתבוננות וההעמקה בגדולת ה' איך שאפס זולתו ממש, אז יבוש ויכלם ממעשיו שהוא מבחוץ עדיין בבחי' יש ודבר ולגרמייהו עבדין כו' וישית עצות בנפשו לדחות הרע כו'. נמצא ע"י התפלה נתגלה הרע מה שהי' תחלה מעורב בטוב ולא הי' ידוע כלל שהוא רע שהי' נדמה לו שדרכו זכה וישרה, עכשיו ע"י הבירור נתגלה הרע ועי"ז יופרד מן הטוב וישאר הטוב לבדו בלי תערובת רע. וכמו שהוא הבירור בנפשות האדם שהנפש אלקית מבררת את הנה"ב בשעת התפלה, כך יובן עד"ז למעלה ענין ירידת המל' דאצי' שהיא מקור כללות נשמות ישראל לברר ק"נ דבי"ע, דהנה הרפ"ח ניצוצי קדושה שנפלו בשבירת הכלים הם מעורבים בנוגה וכמשל תערובות הטוב ורע בנפש הבהמית שבאדם, ולזאת ע"י ירידת המל' בבי"ע לברר מבררת ומפרדת הטוב מהרע ואז הרע נפרד ונופל למטה והרפ"ח ניצוצי' מתעלים למעלה ליכלל באצי', ולכן בירור זה הוא דוקא ע"י ירידת' בבי"ע כי באצי' לא יגורך רע כלל, ואף הקליפות דאצי' הם עומדים ג"כ בבריאה, וגם בבי"ע הרע נמצא רק בהלבושים דבי"ע ששם יש רע בבריאה מיעוטו רע, וביצי' חציו רע, ובעשי' רובו רע, זהו הכל בלבושים דבי"ע, ולכן יורדת שם לברר.(ועפי"ז יובן מה שאנו רואים שבשעת התפלה כשהאדם רוצה לדבק שכלו