ח

תורה במדבר

תורה במדבר מ"ל ל' דיבור, אפי' בחי' אשר לא ישב אדם שם נק' מדבר לגבי מהו"ע, כי יש מדבר בי"ע ועיר מושב מל' דאצי' ויש מדבר גבוה כו' מצחא אעפ"כ לגבי וכו' והעיר שלמעלה ממדבר הנ"ל תורה אותיות בחי' היכלא עילא' ואהי' אצלו אמון וכו', עולה מן המדבר עשן וכו', סיני לאוה"ע ל' אם תאות, בשמחה ועבדת, לאויבים היו ע"י התבוננות כי עצת היצר להמשיכו אחר המותרות ומההיתר וכו'.

עמ"ש בהתורה דבמדבר סיני באהל מועד (דתקס"ג) דשם נת' דמדבר סיני הוא בחי' מל' המלובשת בבי"ע, ועמ"ש בתורה ע"פ צאינה וראינה (דתקע"ב) ענין בעטרה שעטרה לו אמו הוא ג"כ בחי' מדבר והיא התורה שנק' מדבר כמ"ש במ"ר פ' חקת פי"ט שנק' ממדבר מתנה והוא בחי' כתר עליון שנק' ג"כ מדבר בסוד אשר לא ישב אדם ז"א שם כי הוא בחי' לא אדם הוא. ויש לפרש מדבר זה ג"כ ל' מ ד בר כי בסוד דצח"מ המל' אותיות דומם והכתר מדבר כמ"ש באריכות בביאור שע"פ חקת התורה (דתקס"ה) לכן משם נמשך יהי רצון להפך הצירופי' מנגע לענג ומצרה להיות רצה בעמך ישראל כו' וזהו ענין מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו כמ"ש בשבת פרק ר' עקיבא, כי קדש למעלה מבחי' קדוש כמ"ש בתורה דצאינה הנ"ל ונק' ג"כ מדבר קדמות קדמות השכל, או מדבר קדמות י"ל כתר דא"ק, ומדבר צין ע"ד כצנה רצון תעטרנו צנה וסחרה אמתו (וי"ל ג"כ דהני ג' הן כתר דכח"ב, ומדבר פארן שפרו כו' כתר דז"א שהמדות יש בהן גידול שנק' צומח, ומדבר סיני כתר דנוק', וכמ"כ יש בתורה ה' קולות ה' המשכות מלמעלה למטה מכתר עד מל' ה' פרצופי').