רצג

הכבשים לשרשן בחג"ת דאריך כי בחי' דעת שורש ומקור התורה הוא דעת דעתיק כמ"ש הרמ"ז שם והוא למעלה מעלה מחג"ת דאריך, גם לפי המבואר למעלה בענין כש"ב שהב' רומז לחו"ב ומה שאין הדעת נמנה היינו לפי שהכתר נמנה וא"כ צ"ל דההמשכה מבחי' חיצוני' הכתר אבל בחי' דעת דעתיק היינו המשכה מפנימי' הכתר כו' ועמ"ש במ"א ע"פ והשיבו את לחמכם במשקל לבחי' מתקלא וע' עוד מזה בביאור ע"פ החלצו מאתכם כו', וגם המשכה זו נמשך ע"י ב' מזלות דא"א שמהם מקבלים או"א שזהו ההמשכה למעלה מסדר ההשתלשלות ומההתלבשות כו' וכמ"ש במ"א. ועמש"ל בשם המבוא שערים שער ג' ח"ב ספ"ה. והנה לפי שהתורה נמשכה ממקום עליון מאד לכך יכלה לירד למטה בגשמיות וכמ"ש במ"א ר"פ לך לך ובד"ה ואהי' אצלו אמון, ולכך ג"כ ע"י שתי הלחם דייקא הוא ג"כ עליות והנפת ב' הכבשים לשרשן ומקורן כנ"ל. וזהו שבתנופת הלחם והכבשים איתא מוליך ומביא מעלה ומוריד, מעלה היינו ההעלאה ומוריד היינו שמשם יומשך וירד להתלבש למטה כו' וכנ"ל שכדי להיות ההמשכה למטה הוא ע"י שנמשך דייקא ממקום היותר עליון כו'.