רצב
גבוהים יותר לכן אדרבה עליות שני הכבשים כ"כ למעלה הוא באמצעות שתי הלחם שהם אורם יותר גבוה (ועמ"ש במ"א מענין מ"ש משרע"ה מאין לי בשר כו') והי' הנפת הלחם והכבשים בחג השבועות כי אחרי שספרו מ"ט ימי העומר בירור נה"ב והמשכות מ"ט שע"ב ואז בחג השבועות התגלות שער החמישים המשכת הכתר כו' אז מניפים שני הכבשים היינו לשרשן ומקורן לבחי' כשבים ועלייתם זו הוא ע"י שתי הלחם מטעם הנ"ל, והיינו כי שתי הלחם נגד תושב"כ ותשבע"פ היינו ח"ע וח"ת חכמה בראש וחכמה בסוף תושב"כ הוא כ"ב אתוון ונק' חטה וזהו לחם א' בחי' ח"ע ולחם הב' הוא נגד בחי' ח"ת תושבע"פ, והנה יש מעלה בתשבע"פ אשר בה מבואר גילוי הרצון שבמצוה איך ומה לעשות הציצית ותפילין (ועמ"ש בפ' וארא בביאור ע"פ לכן אמור לבנ"י) אכן יש בתשב"כ מה שאין בתשבע"פ והוא ענין הטעמים זרקא מקף שופר כו' שהם נגינות, וזהו ויהי שירו חמישה ואלף, ואין בתושבע"פ שום ביאור ע"ז (ועמ"ש בד"ה תורה צוה בפ' וזאת הברכה) והענין כמו עד"מ בהשגת השכל יש ב' בחי' הא' מה שיכול לפרש ולהביא השכל בדיבור או בכתב והבחי' הב' הוא עצם השכל ועומק המושג מה שאינו יכול להסביר כלל בדיבור אמנם עכ"ז ע"י רמיזא יוכל לגלות דבר עצם השכל, וזהו ענין לחכימא ברמיזא, ויובן יותר ע"ד מ"ש בפע"ח שער ט"ז פ"א שהשיג האריז"ל בשעת השינה בשבת רזין עילאין מה שלא יספיק לדרוש זה בשמונים שנה והיינו לפי שהשגתו הי' בבחי' ראי' עצם החכמה ולא בבחי' שמיעה והבנה ולכן במעט רגע יוכל להשיג ולראות מה שיצטרך זמן רב לפרש בדיבור כו' וכעין זה עד"מ הוא ענין לחכימא ברמיזא שא"צ לזה הקדמות דברים והסבר כ"א ע"י הרמיזא משיג עצם השכל ושרשו ועד"ז הוא ענין הטעמים והנגינות שבתושב"כ שהם כמו רמיזות עד"מ שעי"ז מתגלה אפס קצה מח"ע מה שלא יוכל לבא ולהתגלות באותיות התורה דהיינו מה שא"א להתגלות בדבור שמה שנמשך בדיבור ואותיות זהו רק חיצוניות ח"ע נובלות חכמה אבל הגילוי מפנימיות ועצמיות ח"ע א"א להתגלות בדיבור ואותיות וכענין מעשה דהאריז"ל הנ"ל שלא יספיק דיבור שמונים שנה כו' וגילוי זה הוא רק ע"י טעמים ונגינות כו', ושרש ענין זה דשתי הלחם ע"ג שני הכבשים הוא ע"פ משנ"ת לעיל דמה שאו"א יונקי' ממזלות דאריך זהו בחי' הגבה מאד נעלה יותר ממה שמלבישים לחו"ג דא"א כי הוא המשכה מבחי' עתיק שמאיר ע"י ג"ר דא"א בבחי' מזלות דנפקי ממו"ס כו', ובחי' עתיק הוא בחי' תחתונה שבמאציל (ועמ"ש מזה בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת) נמצא זהו גילוי בחי' עליונה יותר הרבה, וזהו דשתי הלחם למעלה משני הכבשים כי תנופת הכבשים לבחי' כשבים היינו לחג"ת דא"א ותנופת שתי הלחם אורייתא דמחו"ב נפקת מניפין אותו לשרשן ומקורן ב' מזלות דנפקי ממו"ס כי לחם בגימט' מזלא שמשם שורש המשכת הלחם וכמ"ש במק"מ בפי' הזהר תרומה דף קנ"ג קנ"ה ובהרמ"ז שם. ועוד י"ל בענין תנופת שתי הלחם ע"פ מ"ש הרמ"ז ר"פ קרח בפי' הנחמדים מזהב ומפז רב ששרש ומקור התורה הוא דעת דסתמו חו"ג מ"ע ומל"ת כו' וי"ל שע"ז רומזת תנופת שתי הלחם כי חטה הוא דעת ושתי הלחם היינו מ"ע ומל"ת כו' והם ג"כ תשב"כ ותשבע"פ כי תשבע"פ הוא בבחי' מדריגת ל"ת שרובה סייגים וגדרים וכמ"ש במ"א. וזהו דשתי הלחם למעלה משני הכבשים אף לאחר עליות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.