רפג

הנה מתחלה נבאר ענין תהו ותיקון

בס"ד יום ש"ק פ' נשא

הנה * מתחלה נבאר ענין תהו ותיקון. והנה שרש נפש האדם הוא מעולם התיקון נעשה אדם בצלמנו אכן שרש דצ"ח הוא מבחי' עולם התהו שקדם לעולם התיקון וכמ"ש באדרא דקל"ה סע"א וע"ב בענין עולם התהו ובגין דתיקונא דא דאדם לא אשתכח לא יכילו למיקם כו' ע"ש ודף קמ"א ע"ב שבחי' עולם התיקון הוא בחי' אדם. והענין יובן ממה שאנו רואים למטה באדם בחי' מציאות נבדל מכל הברואים, שהוא מושל בכל הברואים וכמ"ש וירדו בדגת הים כו', והענין הוא לפי שאדם הוא בחי' פרצוף כלול מע"ס וכל המדרגות של כל הברואים ואינו בבחי' מדרגה ומדה אחת מיוחדת לבד כמו שארי הברואים, שיש לכ"א מדה מיוחדת בלתי הרכבה מזולתו כלל כמ"ש ואת כל עוף כנף למינהו כו' נפש חיה למינה כו', כמו ד"מ בעופות הנשר טבעו רחמני על בניו והעורב טבעו אכזרי, הנה לא יש בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכמ"כ להיפך בעורב אין כלל מטבע הנשר שלא יש בו נטיה ממדת האכזריות אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב א' פ"א רחמים (וכמ"ש בגמ' עירובין דכ"ב ע"א כתובות מ"ט ע"ב וע"ש בתוספת), והיינו מחמת כי נבראו טבעם במדה אחת בלתי התכללות ממדות אחרות, והיינו לפי ששרשם מעולם התהו שהיו הספירות זת"ז ולא היו בסוד פרצופין וקוין שהוא בחי' ההתכללות וכדלקמן, וכמו"כ גם המלאכים שנק' ג"כ ע"ש עופות, ועוף יעופף, ועוף זה מיכאל, יעופף זה גבריאל, הנה מיכאל הוא שר של מים חסד ואהבה וגבריאל שר של אש בחי' גבורה ויראה כו' כל אחד במדה מיוחד, ולכן אין מלאך א' עושה שתי שליחות, אבל לא כן האדם הוא בטבעו מורכב מכמה מדות שונות דבר והיפוכו (ולשון הרמב"ם בהקדמה לפי' המשניות כל מיני בעלי חיים והאילנות יש להם פעל אחד בלבד או ב' פעלים אבל האדם יעשה מעשים רבים משתנים זה מזה כו') והנה מלבד שיש לו מכל הע"ס ג' שכלים וז' מדות, אף גם זאת בכל מדה מהמדות והשכליים הוא כלול ג"כ משאר המדות. ד"מ באכזריות שלו כלול רחמנות כמו אב המכה את בנו שהכאה זו אכזריות היא והרי כלול בה רחמנות ואהבה, שאין מכה אותו רק מפני אהבתו וחמלתו עליו, וכמ"ש חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר, וכן עד"ז בשאר המדות, גם כלול בו מבחי' דצ"ח (הן בגופו שהשערות הן בחי' צומח כו' והן בנפשו כלול דצ"ח רוחניים האותיות הן בחי' דומם והמדות בחי' צומח כו', ועמ"ש בפ' בראשית ע"פ וייצר בענין שגוף האדם הי' מתחלה דומם משא"כ גוף הבעלי חיים כו', והיינו לפי שהאדם כלול ממדבר עד דומם) ולכן נק' האדם עולם קטן, וכ"ז הוא מחמת שנברא בצלם ודמות שלמעלה אדם דלעילא, אשר הוא בחי' פרצוף ופרצוף הוא קשר ע"ס וכל ספירה כלולה מע"ס וכידוע ההפרש בין נקודה ספירה לפרצוף (בע"ח שער כ"ט שער הפרצופים פרק ז' כי נקודה הוא עשי' שבספירה וספירה הוא בחי' הספירה שלימה מאבי"ע שבה ופרצוף הוא קשר ע"ס וכל ספירה מהם שלימה מאבי"ע עכ"ל) גם יש בפרצוף בחי' מוחין חב"ד אשר באו בשינוים לפעמים בחי' גדלות ופעם קטנות ומחמת כי בצלם אלקים נעשה האדם שלמטה ג"כ, לכן יש בו כל בחי' הנ"ל גם בחי' פנימי' וחיצוניות,