רפב

השחוק והתענוג, וזהו יודעי בינה לכל העתים, ועמ"ש ע"פ והי' אמונת עתך חוסן כו' ומ"ש בענין העונה איש"ר מברך בכל כוחו יגדל נא כח כו'. להעיר לענין מזרק ממ"ש וזרקתי עליכם מ"ט וטהרתם, וכן מי נדה לא זורק עליו, והם מבחי' טלא דבדולחא, שההמשכה משם נק' זריקה כו', כך ענין מזרק א' שנמשך מלמעלה, והיינו מיסוד דא"א שמשם זריקת מ"ט הנ"ל ועמ"ש בענין זרקא.

בן צוער ע"ד אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו כו' עמ"ש מזה בביאור והנצח זו ירושלים. והנה בזמן שישראל שרוים בצער נק' למעלה שינה, ואפ"ל ע"י עסק התורה מעורר עורה למה תישן לכן נק' בן צוער שמבטל הצער כו'. מזרק וזרקתי ע"ד מדלג כו' שלא כסדר כו', גם ע"ד צרור החיים כמו שזורקין אבן במרגמה ועי"ז מתעלה שלא לפי"ע כו' וכן ענין התשובה בחילא יתיר ותתפלל חנה על הוי', על דוקא. ויש להעיר מלשון גם שיבה זרקה בו בהושע סי' ז' ט', אין לומר כשהיא באה שלא לפי"ע כגון ר"א בן עזריא הרי אני כבן שבעים שנה כו', ומ"מ נאמר בקרבן נתנאל יותר מבכל הנשיאים שהרי נא' בו הקריב, הקריב את קרבנו כו' ואפי' בנחשון לא נאמר רק וקרבנו כו', ואפ"ל כי ענין מוחא וגלגלתא, הרי אף שהגלגלת מקפת על המוחי' עכ"ז היא חיצוני' והמוח הוא פנימי', רק שהוא חיצוני' עליון יותר וזהו ההפרש בין נחשון ובין נתנאל, ועמ"ש כה"ג בין נסיכי אדם וז' רועים בת"א פ' מקץ סד"ה ת"ר נר חנוכה בש"א כו', ועמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת, דאית רצון ואית רצון שלמעלה מהשכל בחי' כתר וזהו"ע המקריב ביום הראשון כו'.

ביום השני, להעיר מענין מרכבת המשנה, ומרדכי היהודי יסוד דאבא משנה למלך אחשורוש, שאחרית וראשית שלו, במא"א סוף אות א', ועד"ז משנה תורה לגבי תורה עמ"ש ע"פ אלה הדברים כו', והנה פרעה א' רק הכסא אגדל, מלך בחי' כתר, אבל יוסף חכ' אב רך כו' רך בשנים אב בחכ' כו' לכן נק' מרכבת המשנה.

בפנים יפות ע"פ וקרבנו דנחשון, כי מ"ש בקרבן נתנאל הקריב את קרבנו, משום שנתן עצה כו' וגדול המעשה יותר מן העושה ואפילו נחשון קיבל מעצתו כו' ונ' שזהו"ע גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, וע"ש בפי' שכל הקרבנות לקרב כנס"י לאביהם שבשמים כו', עוד לענין ביום השני ע"ד שעשועים יום יום וע"ד מה שפי' בזהר ר"פ מקץ בענין שנתים ימים דתב דרגא לדרגא כו'.