רפא

חיצוני דאו"א, ותורה מיחוד פנימי דאו"א, וצריכין זל"ז כי אם אין קמח והוא נמשך ע"י תפלה הנק' חיי שעה חיות הזמן, ואם אין תו' יחוד פנימי אין קמח כי זהו המכוון. ולהעיר מענין עמל תורה עמל שיחה.

קערת במא"א ק' סמ"ה קערה רחל עקרת הבי"ת, ובי"נ קערת כסף יסוד דנוק', שלשים ומאה ה' הוויות ה"ח, ואפשר לומר כי נוק' דעתן קלות עשר ספירות דגבורה, וצריך להמשיך ה' חסדים, ועיין מ"ש בענין קידוש דשבת להמשיך דעת פנימי בכנ"י נוק' בד"ה רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת, א"נ יש קל לשבח כמו רוכב על כרוב קל שלו, הוי קל כנשר כו', גם הקל קול יעקב קל א' חסר ו' העלאה כו', גם קל כענין חיי שרה מאה שנה כתר עשרים חו"ב, וכאן שלושים שגם ז"א יהי' ע"ס, א"נ ק"ל י"ג מדה"ר כלולי' מיו"ד, היינו ע"ד רחמי' גדולים. גם ע"ד עם זו קנית, עשרה פעמים זו גימ' ק"ל. א"נ קל ע"ד בפע"ח בכוונת שבת י"ג ז' כו'. והנה מזרק הוא יוסף יסוד דדכורא וא"כ מזרק וקערת יחוד היסודות ואפ"ל שזהו"ע לחמו בלחמי. וע' במא"א ל' כ"א שת"ת נק' לחם וכן נוק' נק' לחם כ"א הלחם אשר הוא אוכל, וז"ס לחם משנה דשבת, גם שם לחם משנה שכ"ע וש"ת וזהו ג"כ ענין שלשים ומאה, כי קוף מל' רגליה יורדת ל' בינה וצריך לחברם להיות עלי' המל' בבינה כמ"ש באו"ת פ' נשא. וברבות קערה לענין לחם הפנים, ולחה"פ להמשיך זיווג דחיות העולמות כמ"ש הרמ"ז פ' תרומה קנ"ג, ונת' בהגהות לד"ה וישב יעקב.

ולזבח השלמים ב' בחי' שלו' כל העוסק בתו' משים שלו' בפשמ"ע ובפשמ"ט כמ"ש בד"ה בחדש השלישי ובד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס. ובכל הנ"ל מתורץ מאחר דנתנאל ושבטו היו גדולים בתורה יותר מכל השבטים כמ"ש הבחיי פ' הברכה ולכן אע"פ שהי' תשיעי ללידה הקריב שני כמ"ש ברבות פ' ויצא, ולכן ארז"ל עירובין ד"ק ע"ב בענין ומבני יששכר יודעי בינה כו' שאפי' בימי משה לא אשתכח כוותייהו דנבונים לא אשכח ועמ"ש ממעלת הבינה בענין ה' דאברהם בד"ה לך לך, והיינו ע"י ותצא לאה כו' אשה מזרעת תחלה כו' וא"כ מדוע לא הקריב ראשון, אלא ע"ד שארז"ל פ"ג דברכות דאמר רבא אנן מתנינן בעוקצין בתליסר מתיבתא כו' ורב יהודא כו' אעפ"כ כד שלף חד מסאנא כו' אלא קדמאי הוי מס"נ עקד"ה, ועד"ז הוא מעלת יהודה על יששכר כי בצאת כו' היתה יהודה לקדשו שקפץ לים תחלה כו' ולכן הקריב יהודה ביום הראשון ממש. מזרק וקערה שניהם סולת י"ל מורה על לחם מן השמים ולחם מן הארץ תושב"כ ותושבע"פ, ותושבע"פ מקבלת מתושב"כ ע"י י"ג מדות וזהו שלשים ומאה, ותושב"כ חצבה עמודיה שבעה כו', אמנם לפי המדרש בשלשים ומאה מרומז תושב"כ ותושבע"פ עם ש' הוי' ע"ד ברכו בתורה א"כ המזרק צ"ל פנימי' התורה. וענין יודעי בינה לעתי' פי' בבחיי פ' תרומה קי"א ב' גבי אורך היריעה כ"ח באמה בכל כ"ח עיתי' אשר י"ד מהן לטובה כו' וכן פי' באוה"מ, ויש להעיר ממ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון בפי' משחקת בכל עת כו' שאפי' בבחי' ועת לרחק מחבק עכ"ז ע"י התורה נמשך *