רעא

כה תברכו

פ' נשא שבת שמחר חג השבועות תר"י

כה תברכו כו' יברכך ה' וישמרך וגו'. הנה תחלה י"ל ההפרש בין תפלה ובין הברכה ונת' מזה בביאור מאמר הזהר פ' בלק ע"פ המלאך הגואל כו' יברך את הנערים, שהתפילה היא מלמטה למעלה ולכן היא בחי' בקשה שהמתפלל הוא עצמו למטה עד"מ ומתחנן ומבקש שיומשך לו מלמעלה, אבל הברכה הוא מלמעלמ"ט ולכן הוא דרך ציווי ולא דרך בקשה היינו לפי שהמברך הוא בבחי' עליונה לכן משם הוא מצוה הברכה מלמעלה למטה, היינו הכהנים זרע אהרן שרשם מנצח דאבא אשר שם מקור הברכה ע"כ מצווים ואומרים יברכך הוי' שהוא ז"א וא"כ הוא כענין ותגזור אומר ויקם צדיק מושל ביראת אלקי'. וגם י"ל ע"ד מי שתורתו אומנתו פטור מהתפלה כי התפי' בקשה לחיי שעה, וע"י תו' ממשיך חיי עולם מלמעלה למטה ע"ד ברכה. ובאו"ת מהמגיד נ"ע בפסוקי' מלוקטים ד"כ סע"ב ע"פ וכל בניך לימודי ה' שמלמדי' את הוי' שיעשה כך וכך, כענין זה י"ל ענין הברכה והיינו ע"י שתו' אומנתו דהיינו למודי הוי'.

ב) והנה הברכה היא המשכה השורש ומקור עליון שיומשך ויתגלה למטה וכענין המבריך את הגפן שיומשך עי"ז בריבוי והגדלה יתירה, כמו"כ הצדיקים נש"י הנה באצי' הם מאד נעלה אבל בבי"ע למטה הם בשפלות כי עליונים למטה ותחתונים הם למעלה, וכענין מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אימרי, והברכה היא המשכת השרש שיתגלה היינו שכמו שהוא באצי' כך יומשך ויאיר למטה, ולפי שמדי עברו של ההמשכה מלמעלה למטה יוכלה להתעכב בההיכלות ע"כ צריך עוד ברכה שיומשך הדבר למטה וזהו ג"כ ענין ברכת כהנים כמ"ש בלק"ת פ' קרח ע"פ ויגמול שקדים והיינו ע"י הכהן שהוא מבחי' חסד. והענין כמ"ש נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וגו' תלי' סי' ק"י. והנה ענין ולא ינחם נמשך מבחי' כי לא אדם הוא להנחם שהוא מבחי' עתיקא שעז"נ אני הוי' לא שניתי כמ"ש בת"א פ' יתרו בביאור זכור ושמור בד"א נאמרו, וא"כ צ"ל שהכהונה נמשך מבחי' זו, וזהו"ע ברית מלח עולם, והגם * דכהן הוא חסד דז"א אך שרשו מבחי' ורב חסד, וגם עיקרו להמשיך מבחי' קדה"ק בזהר ר"פ יתרו ס"ז ב' והיינו כמ"ש בזח"ב דס"ג ע"ב כד ע"ק סדכ"ס בעי לזמנא ברכאן לעלמא אשרי כולא בהאי עמיקא עילאה שהוא בינה והוא ה' עילאה שנוסף לאברהם כו' והכהן ממשיך מבחי' בינה בז"א, ועוד כי או"א מלבישים חו"ג דא"א ועי"ז נמשך הברכה לז"א, וזהו"ע וישא אהרן את ידיו אל העם כו' המשכת חו"ג דא"א המלובשים באו"א כו'. והנה מה שאברהם זכה לכהונה ע"י העקדה שאמר הנני שעי"ז זכה לכהונה ומלכות כו' והיינו ע"י המס"נ נתעלה בבחי' א"א שלמעלה מהחו"ב כמו המס"נ שהוא למעלה מהשכל ועי"ז יוכל להמשיך ברכה הנ"ל דרך ציווי יברכך הוי', וזהו שאמרז"ל ע"פ כה תברכו כמו נזיר דאסור מיין, כי הנזיר עולה בא"א קדש יהי' כו' ולכן אסור ביין שממנו נמשך הדין כו' והכהן ג"כ ממשיך עיקר הברכה מא"א ממה דע"ק אשרי בההוא עמיקא עילאה ע"כ אסור ביין כו', וכמ"ש * במ"א ההפרש בין בהמ"ז דשיכור מותר לברך בהמ"ז ובין תפלה דאסור לאכול קודם התפי' כו' כי בהמ"ז באה על ההמשכה דחיות העולמות שהוא מבחי' החיצוני' והתפי' המשכ'