רסד
כה תברכו
כה תברכו. במא"א אות כ' סי"ג כה נק' המל', והי"נ שם הביא מפ' ואתחנן דרס"ד דאומר דפסוק שמע ישראל הוא כ"ה אתוון, והיינו בז"א משא"כ בשכמל"ו הוא כ"ד אתוון ותמלא כדה כו', וכ"ה בפ' תרומה קל"ט ובמק"מ שם, ועמ"ש ע"פ כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי כו' ובת"ז תיקון כ"ח דע"ג ב' אומר דבינה שכינתא עילאה אקרי כה, ופי' שם פסוק כה תברכו את כה היא בינה וכה תברכו את שהיא מל', והטעם שבינה נק' כה שממנה נמשכו כ"ב אותיות התורה הנק' את וג' קוין חג"ת א"נ תנ"ך א"נ מפני שיש בה ה"ג כל א' כלול מחמשה, ואפ"ל עוד טעם כי ע"ד שהמל' נק' כדמותינו לגבי ז"א להיותה בחי' מל' מקור דבי"ע כמו"כ הבינה שנק' ג"כ מלך העולם ונק' אלקים חיים היא בחי' כה לגבי חכ' עילאה, ומה שז"א נק' כה י"ל ע"ד והי' הוי' לי לאלקים.ברבות לך לך שלהי פמ"ג דמ"ז ב' (שהוא נ"א ג') מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים כו' מאברהם שנאמר כה יהי' זרעך כו' מיצחק שנאמר אני והנער נלכה עד כה כו' מיעקב שנאמר כה תאמר כו', ואפ"ל לפמ"ש דמל' וז"א ובינה נק' כה א"כ ע"י ג' אבות זכו לג' בחי' כה הנ"ל כי העקידה דיצחק הנה מס"נ זה עולה ליחו"ע וע' ברבות וירא ר"פ נ"ו גבי נלכה עד כה. אפ"ל כה תברכו ע"ד ואמרתם כה לחי עיין מזה בלק"ת ד"ה שוש אשיש פ"ב מהזהר ר"פ וארא דכ"ג ע"ב, א"נ כה תברכו שתתעלה להיות בבחי' זה, כמו והי' אור הלבנה כאור החמה. רבות נשא פ"י רל"ו ד' (שהוא כ"ט ד') כה תברכו, כשם שאין הנזיר שותה יין אף אתם לא תטעמו יין כשתהיו מברכין את ישראל לכך כתיב כה תברכו בענין נזיר. הנה מבואר בלקו"ת שהנזיר שנאמר בו קדוש יהי' גדל פרע כו' כמו א"א שנק' קדוש לכן אסור ביין כי היין בחי' גבו' ובא"א מקור החסדים ולית שמאלא כו' וברכת כהנים ג"כ להמשיך ברכה מלמעלה מסדר השתלשלות היינו מא"א לכך כה תברכו בענין נזיר, ועמ"ש בסידור שער
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.