רס

שהם בקליפה ע"ד רוח סערה באה מן הצפון כו' ועכ"ז יניקתם מה"ג דקדושה כמו יצחק שיצא ממנו עשו וע"כ צריך תנופה להגביה ה"ג דשעורה שיעור ה' לשרשם ע"ד ארוממך כו' וכענין זהב התנופה הנז' בזח"ב פקודי רכ"ד ב', והיינו בכדי שאם לא נטמאה ממש לא יומשך עליה דינים של סערת ה' חימה אף שנסתרה והי' שם דברי כיעור בנישוק וחיבוק עכ"ז אם לא הי' שכיבה הרי טהורה היא, ולזה צ"ל תנופת שעורים למקורן שיתמתקו הדינים ולא יעשו בה דין על הכיעור כו', ואעפ"כ לא ישים עליה שמן כי להצהיל פנים משמן ובאור פני מלך חיים ולא ישלוט בה הדין כלל אם נטמאה משום דקמי' כחשיכא כאורה וכשמן הטוב כו' מקור י"ג מדה"ר נושא עון ועובר ע"פ כו', גם במלאכים שעורה עומדים יש מעלה נגד מהלכים שאינן חוטאים ולכן הבדיקה בשעורים שהרי הי' בה מעלה יותר מבמלאכים שהרי נש"י נק' מהלכים ובחי' חטים והיא השפילה א"ע יותר מהשעורים ע"י החטא לכן נבדקת בשעורים, אבל אם ונקתה כו' אזי ע"י שיעור ה' והתנופה יוכלל מבחי' בהמה בבחי' אדם להיות אדם ובהמה תושיע כו', ועמ"ש בהגהות לד"ה מים רבים שבת"א פ' נח בענין מי המבול שנקראים מי נח לשון נייחא, ולכאורה תמוה שהרי הם מחבלים ומשחיתים ומכלים, אלא כי מי המבול נמשכים מעולם התהו כמ"ש בעמה"מ ש"ו פל"ב והיו מ' יום ע"ד מלקות או ע"ד מ' סאה דמקוה המטהרים, ולכן נא' ביחזקאל סי' כ"ב ארץ לא מטוהרה היא לפי שלא ירד שם המבול, ומי המבול עשו ב' פעולות שמיחו את כל היקום שפשעו וחטאו וגם טיהרו הארץ, ומצד זה שטיהרו הארץ נקראים מי נח שעי"ז נמשך נייחא וה"ס יחוד מ"ן ומ"ד ע"ד וינח ביום השביעי וע' בזהר ר"פ נח דנ"ט ע"ב בפי' נייחא, וכמו"כ ענין מי המרים שבהם נבדקת הסוטה כיון שהם מרים ע"כ יש בהם גבו' דוגמת מי המבול שנאמר בהם ויגברו המים ולכן אם שטית כו' ונטמאה אז וצבתה בטנה ע"י מי המרים דתהו כמו שנמחו דור המבול ע"י מי המבול אכן אם טהורה היא לא יזיקו לה המים המרים כלל דוגמת שלא הזיקו מי המבול לנח וכל אשר אתו ואדרבה ונקתה ונזרעה זרע כמו מי נח עושים * נייחא לארץ שהוא היחוד העליון וע' במד"ר פ' נשא רפ"ז ע"פ וישלחו מן המחנה שהעירו מפסוק הגו סיגים מכסף ואזי אח"כ ויצא לצורף כלי וע' מזה בזהר פ' שמיני ד"מ סע"ב, וא"כ עד"ז י"ל שמי המבול נק' מי נח נייחא כי אחר שהגו סיגים באבוד רשעים רינה כו'.

ז"ל תלמידי אדמו"ר ז"ל כמו בדיקת סוטה שלקח הכהן את העפר שבקרקע המשכן (הג"ה בד"ה ועתה יגדל נא פ"ג כ' ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן מקום שכינתו ית' בעליוני' הם המלאכי' ונש"י נק' בשם עפר כי אין ערוך אליו ית' עכ"ל הג"ה) ונתן אל המים קדושים שעפר שבקרקע המשכן מרומז נגד בחי' דומם של בחי' מל' ומנחת שעורים של מנחת קנאות כי הנה אשת זנונים הוא רוח הגסה דנוגה הנדבק בבחי' בהמה דקדושה (הג"ה בהמה