רנג

משא"כ המקיף שאינו מתצמצם א"כ הוא אלקות אין עוד דוחה החיצוני' שלכן הלובש ב' מלבושי' כו').

ג) וזהו ענין רגלי החיות כנגד כולן כו' בחי' כלל ופרט שהמקיף הוא הכלל הכולל כל ההתחלקות דא"פ הפרט בהשוא' א' בלי התחלקות, ושוקי החיות מקיף עליון יותר שאצלו מקיף תחתון לא"פ יחשב וכן ראשי החיות מקיף עליון יותר כו' (עיי' לקמן אות ה' דמפנימי שבעליון מקיף לתחתון א"כ מקיף העליון כולל כל מה שלמטה כו') וזהו ג"פ קדוש ג' מקיפי' לג' עולמות בי"ע, ויש ג' קדושו' ג"כ באצי' היינו בחי' בי"ע דאצי' נמשכים להם ג' מקיפים, והנה בעבודה יש ג"כ ב' בחי' הנ"ל בחי' א"פ ובחי' א"מ, ופי' שאם עובד רק בבחי' א"פ בהדרגה וסדר אם רוצה ללמוד לומד וכן בתפלה שאינו מהפך טבעו כו' אזי הוא בבחי' עולה ויורד, היינו שבעת התפלה מתגלה בו בחי' מוחין ודעת בגדולת ה', ואח"כ מתמעט והולך מטה מטה עד שנתצמצם האור כו' עד שיוכל לעשות עבירה ממש ח"ו כנראה בגוף האדם שבמוח מלובש השכל ובלב המדות ובמעיו יש פרש וצואה משא"כ בלב ומוח והוא מפני שיש פרסא וחצר הכבד המפסיק בין איברים הפנימיים לחיצונים, וכן בעבודה יש פרסא עונותיכם מבדילים המפסקת בין איברים פנימי' (נ"ל דו"ר) שעי"ז יוצא הפסולת לחוץ (אין המשל מכוון, דעוונות זהו הפרש עצמו וצואה, ובמשל חצר הכבד גורם שיהי' אח"כ פרש וצואה במעיים כו', אך י"ל הפרסא הוא העלם דו"ר איברי' הפנימיי' רק נמשך להיות מקור לנה"י מעשה וענינים גשמיים אזיוכל להיות צואה עוונות כו', וגם י"ל כח הדוחה לדחות הפסולת כו') ולכך צריך לצעוק בכל לבבו אל בחי' קדוש או"מ, והוא בעבודה ע"י שמהפך טבעו לגמרי מה שרצה אינו רוצה ומה שלא רצה הוא רוצה שזהו הסימן שהגיע לבחי' או"מ שמושל על הכלי' להפך טבעם וזהו בחינת בכל לבבך בשני יצריך.

(נת' רגלי החיות שוקי החיות המקיף כולל מה שתחתיו כו', והנה בעבודה ג"כ יש ב' הבחי' א"פ כשעובד בסדר והדרגה לפי טבעי' הכלים כו', ולכן יהי' עולה ויורד, אבל או"מ מהפך טבעו לגמרי שהמקיף מושל על הכלי' לעשות הפך טבען כנ"ל בענין הרצון כו').

ד) וכ"ז הוא הקדמה להבין ענין בני גרשון נושאי היריעות המשכן ובני קהת נושאי כלי הקדש, אך מתחלה צ"ל כללות ענין המ"ב מסעות במדבר והלוי' נשאו המשכן כו', משכן הוא בחי' כנ"י מלכות דאצילות עיקר בנינה מהגבורות כמ"ש גבורותיו וכבוד הדר מלכותו, והלוים הם ה"ג דנוק', אהבה ברשפי אש ברננה וזמרה לכן הם נשאו המשכן, והי' זה במדבר כי מדבר גבורות קשות חמימות ויבישות מאד שאין בה אפי' מעט לחלוחית כלל דבחי' מים חסדים לכך אינה מגדלת צמחים, משא"כ בארצות הישוב שיש בהארץ לחלוחית בחי' חסדים לכן נמשך ממנה השפעות וגידול צמחים, לכן המדבר מדור החיצוני' וקליפות והוא בחי' נקב האחור שממנו יוצאה צואה והוא השפעו' תענוגי' גשמיי' של עוה"ז זהב וכסף לע' שרים. אך מ"ש ג"כ המדבר הגדול והנורא, הענין דאזלע"ז עשה האלקים וכמו שיש מדבר דקליפה שממה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.