רנא

ביאור ע"פ נשא את ראש שבלקו"ת

בס"ד.

ממכ"ע וסוכ"ע הוא בחי' א"פ וא"מ, ודרך כלל יותר הוא בחי' יושר ועיגולים ולמעלה יותר הוא בחינת הקו שיש בו ראש וסוף ומתחלק לג' קוין, והעיגול שלפני הקו שמקיפו מראשו עד רגליו (וב' בחי' אלו נק' קוב"ה ושכינתא כמ"ש בביאו' ע"פ ד"ה לי בעוזרי). וביאור ענינם היינו שהא"פ מתלבש בהכלים ומתחלק תחלה לג' בחי' כלליי' חב"ד חג"ת נה"י, ואח"כ לרמ"ח כלים שהן רמ"ח איברים (הנמשכים מהתכללות ט"ס טפ"ט ורת"ס וה"ח כנודע) וכמו בנפש שממלאה כל הגוף ומתחלקת לפי מזג תכונת כלי הגוף כן מתלבש בהן החיות של הנפש בהראש נמשך ומתלבש כח השכל לפי שהראש הוא כלי הראויה לקבל התלבשות אור השכל משא"כ הרגל, ובעין מתלבש כח הראי' ולא באזן ובאוזן כח השמיעה לפי שכל א' כלי ראוי לבחי' כח ההוא (ונ"ל דפי' התלבשות זו היינו בחי' שיהי' גילוי האור ולא בחי' הסתר שהרי בהמוח מתגלה השכל גילוי גמור להבין ולהשכיל וכן כח הראי' מתגלה בהעין לראות וזה נק' בחי' ממכ"ע וא"פ כמ"ש בלק"א פמ"ח שההשפעה שהוא בבחי' גילוי בעולמות נקרא בשם התלבשות ומ"ש במ"א ע"פ השתחוו לה' בהדרת קדש שמהות השכל והמדות שבאדם אין ידוע אפי' להאדם מהותם רק מציאותם צ"ל דאף שאין מושג מהותם איך ומה הוא, מ"מ גלוי הוא נחשב, וכמו בחי' חיות הצומח והדומם נחשב גלוי בלק"א פמ"ח מה שהצומח גדל מזה אעפ"י שאינו מרגיש ומבין מהות כח הצומח, כך באדם כיון שיש גלוי השכלות והתפעלות נחשב גילוי כו') לכן אין כח א' מאיר בכלי אחרת זולת בכלי ואבר המיוחד לו והיינו להיותו מאיר בבחי' הלבשה והתיישבות בהכלי, אבל המקיף היינו שאינו מתלבש בהכלים כ"א הוא שורה על הכלים, ואין ר"ל מקיף מלמעלה רק ישנו בתוך הכלי בבחי' השראה דהיינו שאין הכלי בחי' כלי אצלו שיתלבש בתוכה בבחי' א"פ, והיינו כמו הרצון שמושל על כל הרמ"ח איברים ואפילו לשום רגלו באש או במים כו' נמצא שמושל על הרגל ומתפשט בה ואעפ"כ אין זה בחי' הלבשה שההלבשה הוא בחי' כח המתלבש בכלי לפי מזגו ותכונת הכלי כח השכל במוח ולא ברגל משא"כ הרצון שורה ומושל בכל הרמ"ח איברים בהשואה אחת, והוא הנק' בחי' אור מקיף, ולכך יכול הרצון המקיף כל אבריו בבחי' או"מ לעשות היפך טבעיות מזיגות הכלים, משא"כ הכחות הפנימיי' יסתלקו מהכלי' כשיחסר ויתקלקל מזיגת הכלי, כמו מזיגת כלי הרגל כלול מאר"מ וכשיתרבה יסוד האש בהרגל לא יתפשט בה כח ההילוך משא"כ הרצון מושל על הרגל לשורפה באש כו' (וגם הרצון הוא השפעה בדרך הסתר הנז' בלק"א פמ"ח שהרי אין הרגל מרגשת את התפשטות הרצון שמתפשט בה, אבל מרגשת היא את כח ההילוך המלובש בה כו', לפי שזהו א"פ וזה א"מ, כך מ"כ) ועוד משל לא"פ וא"מ כמו בתפוח הנה הטעם שבו בחי' א"פ שזהו עצמיותו אבל הגוון והמראה שלו שהוא לבן או אדום זה אינו בחי' פנימיותו ועצמיותו כ"א מקיף עליו אעפ"י שגוון ומראה זה נתפשט בתוך תוכו כו'.

(נת' ענין א"פ וא"מ הפנימי מתחלק בהכלי' לכל כלי לפי ערכו ואין כח א' מאיר בכלי שאין מיוחד לו כמו השכל במוח והראי' בעין כו', אבל