רמז

איך בני קהת שנושאי' הארון וכלים שהם בחי' או"פ יהיו למעלה מבחי' נושאי יריעות שהוא המקיף, אך ע"ז תירץ כאן שיש בחי' בפנימי' האו"פ מה שלמעלה מהעיגול והוא כמשל הנקודה והעיגול שהעיקר הוא הנקודה כו' וכן במשכן ודאי הארון והכלים הן העיקר והיריעות נעשו רק להיות סובב ומקיף שישכנו בהן הארון והכלים, והענין בנמשל הוא דודאי בחי' האור והחיות המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים בבחי' או"פ ונק' ממכ"ע הוא למטה מבחי' האו"מ הנק' סוכ"ע שהאו"פ הוא רק זיו והארה כו' ונק' זיו יקריה, משא"כ על בחי' האו"מ נאמר אני מלא, אך מצד בחי' תורה ומצות שירדו וניתנו בעשי' בבחי' או"פ הנה אור והמשכה שע"י התומ"צ הוא בחי' הנקודה הפנימי' שבתוך העיגול ר"ל שתכלי' התהוות כל העולמות שההתהוות הוא ע"י מקיפי' ופנימי' סוכ"ע וממכ"ע, המכוון מכל זה הוא רק התורה והמצות כמארז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה, נמצא ד"א של הלכה הן הנקודה שבתוך העיגול, שהמשכת העיגול והמקיף המה רק בשביל נקודה זו, וכמשל העושה עיגול שמתחלה עושה נקודה במרכז העיגול ואח"כ מסבב העיגול לפי הנקודה, וא"כ אין זאת אלא ששרשן באמת למעלה גם מהעיגול, וכמ"ש באגה"ק ד"ה דוד זמירות קרית להו, ששרש התורה היא למעלה מעלה מחיות כל העולמות וע"ז נאמר ואהי' אצלו אמון א"ת [אמון] אלא אומן כו' נמצא היא למעלה מבחי' סובב וממלא, מאחר שהיא בחי' אומן, מקור ושרש לבחי' סובב וממלא, אלא שנעוץ תחלתן בסופן וירדה אח"כ למטה להתלבש בעשייה גשמיות בתוך העיגול וכמו שהי' הארון מוקף מהיריעות ודאי הוא גבוה מהיריעות, ולכן נאמר בבני קהת עבודת הקדש עליהם קדש דוקא שהוא למעלה מבחי' קדוש כי קדוש בוי"ו הוא המשכה שנמשך מקדש העליון להיות סוכ"ע ולכן אומרי' ג"פ קדוש היינו ג' מקיפי' לג' עולמות בי"ע, אבל קדש לא נאמר ג"פ להיותו מה שלמעלה מבחי' המשכת מקיף לעולמות, ובני קהת שהיו נושאי' הארון שבו הלוחות והכלים נאמר עבודת הקדש עליהם, שע"י תומ"צ ממשיכי' בחי' קדש העליון שלמעלה גם מהמקיפי' הנק' קדוש, ולקמן יתבאר איך גם בבחי' עבודה שבלב יש ג"כ בחי' זו שיש עבודה בבחי' פנימית שהיא למעלה מבחי' המקיף שהוא ביטול רצון כו', וזהו שמברכין, וכדכתי' כי גא"ה גא"ה כו' כנז' במ"א (שקמי' כל המקיפי' כלא נחשבי' בשוה כמו הפנימיי' כו' ע"ש וד"ל).

וזהו שמברכי' קודם עשיית כל מצוה כו', אשר קדשנו במצותי"ו כו' ופי' שע"י עסק התורה שמחכמה נפקת וע"י המצות מעשיות, שהם נעלי' מתורה, כמארז"ל גדול התלמוד שמביא לידי מעש"ה כו' יכול להמשיך בחי' קדש שיהי' שרוי בתוך מעיו כו', שרמ"ח מ"ע הם נמשכי' מרצונו ית' ונשפלו למטה שנתלבשו בדברי' גשמיי', כמו ציצית ותפילין כו', אך סוף מעשה דייקא הוא נעוץ בתחל"ה וד"ל. וזהו אשר קדשנ"ו כו' שע"י עסק התורה וקיום המצות מעשיו' יכול להמשיך מבחי' קד"ש שיהי' שרוי בתוך מעיו כנ"ל וד"ל.

אות ד' נתבאר ענין בני קהת עבודת הקודש עליהם היינו ענין בחי' נקודה האמצעית שבתוך העיגול שהיא למעלה מהעיגול שכל העיגול נעשה בשבילה והוא ענין הלוחות שבארון וכלי המקדש וכמארז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ואע"ג שהמקיף הוא למעלה מהפנימי כמש"ל