רמו
אבל בחי' רצון העליון ב"ה הוא למעלה מבחי' בחירה ודעת שהוא נעלה מעץ הדעת דטו"ר כו' (וכנ"ל במשל שהרצון יכול לעשות היפוך הטבע שיכול להניח הרגל באש אם ירצה ואין להרגל שום בחירה כנ"ל וד"ל) וכמ"כ הוא בעבודה, שביטול רצון שמבטל רצונו מפני רצון העליון ב"ה הוא למעלה מהבחירה ודעת כלל כו', שהבחירה הוא בדעת כו' כדכתי' ובחרת בחיים כו', ובחי' ביטול רצון הוא למעלה מהדע"ת ובחירה וכנ"ל וד"ל. וזהו מ"ד קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמ"ת שהוא בחי' ביטול רצון הנ"ל שהוא הקריאה שבאמ"ת וד"ל.
ד) והנה זהו הכל בחי' בני גרשו"ן שנשאו את יריעות המשכן כו', פי' שבחי' גרשון הוא, שמגרש הרע ע"י בחי' ביטול רצון שמבטלו מפני רצון העליון ב"ה כו', שעי"ז הוא מגרש את הרע כו', שממשיך עי"ז מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' קדו"ש שיהי' שרוי בתוך מעיו כו' כנ"ל, ולכך נשאו בני גרשו"ן את יריעות המשכ"ן שהם בחי' סובב ומקיף וכדכתי' נוטה שמים כיריע"ה כו' וד"ל והיינו שע"י העבודה בבחי' גילוי המקיף שבנפש דהיינו הרצון שלמעלה מהשכל והדעת המושג ומובן כ"א ליבטל לה' לגמרי, שזהו בחי' יריעות של בחי' המשכן שבנפש עי"ז נמשך מלמעלה ג"כ גלוי המקיף עליון ובחי' סוכ"ע כו'. אבל עבודת בני קה"ת הוא לישא את השולחן והמנורה והארו"ן וכפור"ת כו', כי עבודת הקד"ש עליהם בכתף ישאו כו', ופי' שקהת הוא מלשו' לו יקה"ת עמי' שהוא לשו' אסיפה וחיבור כו' כתרגומו לו יתכנשון עממין שעבודת הקהתי הוא לישא בכתף עבודת הקוד"ש כו', שהם השולחן והמנורה והארו"ן כו', ופי' שהכלי' אלו של המשכן הם מבחי' נקודה האמצעי' שבתוך העיגול שהעיגול מקיף וסובב את הנקודה כו' שבחי' העיגו"ל הם היריעו' המאהילי' על המשכן כדכתי' נוטה שמי"ם כיריעה כנ"ל.
וזה הי' עבודת בני גרשו"ן כנ"ל, אבל עבודת בני קה"ת הוא לישא כלי המשכן הנ"ל שהם מבחי' הנקודה האמצעי' שהעיגול סובב אותה כנ"ל כי הארו"ן שהי' בק"ק הוא בחי' תורה שבו היו הלוחות מונחי' כו', וכמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד כו', ובחי' תורה היא מבחי' הנקודה התיכונית שהעיגול סובב עליה כי אורייתא מחכמ"ה הוא דנפקת וכן המצות מעשיו' נמשכי' ג"כ מהנקודה התיכונית.
והנה אף שהתורה ומצות הם נמשכי' מהנקודה התיכונית כנ"ל, אעפ"כ שרשם הוא נעלה אף מהעיגול הסובב הנקודה כנז' בס"י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כו', ופי' שתחלתן נעוץ בסופן דייקא כו', ולכן התורה ומצות שנשפלו למטה שנתלבשו בענייני' גשמיים כו' שרשם הוא נעלה מאד אף מהעיגול הסובב הנקודה כו' כי נעוץ סופן דייקא בתחלתן כו', ופי' כי תו"מ שרשם מהנקודה התיכונית כו', ושורש הנקודה כו' הוא למעלה מהעיגול כו' כי העיקר הוא הנקודה והעיגול הוא רק להיות סובב ומקיף להנקודה וד"ל דאע"ג דלעיל נתבאר בענין ממכ"ע וסכ"ע דבחי' סוכ"ע שהוא האור מקיף הוא למעלה מבחי' ממכ"ע ואו"פ שבחי' האו"פ המתלבש בכלים בסדר והדרגה והולך ומתצמצם כו' משא"כ האו"מ שאין בו בחי' מעלה ומטה, וא"כ לכאורה תמוה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.