רמה

מהו"ע ית' מלא השמים והארץ בשוה ממש). נתבאר הבחי' הב' מחיות הנפש בגוף היינו הרצון אינו בבחי' התחלקות כ"א ישנו בכל איברי' בשוה שלא ע"י המשכה והדרגה כסדר המדרגות משכל למדות כו' ומושל על כולן כנגד הטבע של האיברים, ולמעלה זהו בחי' רצון העליון שמים וארץ אני מלא בהשוואה אחת, וכתי' כל אשר חפץ עשה שהרצון מושל כו'. וזהו ג"פ קדוש כו' פי' שהוא בחי' הא"מ של ג' עולמות בי"ע (שהם ג' מקיפי' כנגד ג' פנימיים וד"ל) וד"ל.

ג) והנה התעוררות הרצון העליון ב"ה שהוא בחי' קדו"ש בחי' א"מ כנ"ל הוא שיהי' הקדו"ש הנ"ל שרוי בתוך מעיו כו', הוא מעוררו וממשיכו ע"י בחי' גרשו"ן, כי מלת גרשו"ן שהם היו נושאי' היריעו' כו' וכדכתי' נוטה שמי"ם כיריעה וד"ל הוא מלשו' ויגרשה"ו וילך כו' שמגרש את הרע שבקרבו ע"י ביטול רצונו מפני רצון העליון ב"ה, כמארז"ל בטל רצונ"ך מפני רצונו כו', שיבטל רצונו מפני רצון העליון הן בבחי' סור מרע שלא לירצה בהם כלל, והן בבחי' עשה טוב כו' (שירצה מה שלא רצה, ומה שרצה לא ירצה וד"ל) שע"י ביטול רצונו כו' הוא מהפך את הטבע שלו שמהפך ממרירו למיתקא כו', כנ"ל שהרצון הוא מושל על כל איברי הגוף כו' והוא יכול להפך הטבע כנ"ל לכך כשמבטל רצונו מפני רצון העליון ב"ה אזי יכול להפך הטבע שלו ממש, שהרצון הוא למעלה מהבחירה ודעת כנ"ל שאין להרגל שום בחירה כלל נגד הרצון כשרוצה לשומה באש כו' שתיכף היא עוש' כך בלי שום בחירה בפ"ע כלל וד"ל, והוא מפני שהרצון הוא למעלה מבחירה ודעת כנ"ל וד"ל. ולכן עי"ז יוכל לשנות טבע שלו (וזה נק' בחי' גרשון שהוא ענין מ"ש גרש את האמה הזאת ואת בנה כי שמאל דוחה ומגרש את הרע מקרבו ואיזהו גבור הכובש את יצרו והוא בחי' היותר מעולה ממ"ש ביצ"מ כי ברח העם לפי שהיה הרע עדיין בתוקפו כמ"ש במ"א אבל העיקר הוא לגרש את הרע שיהי' הרע בורח ממנו כו' דאתכפיא סט"א, גם לפמש"ל בענין אשר לא עבדו כו' הגם שא"צ לברוח מן הרע כגון שאין יצרו עומד לנגדו וכו' עכ"ז הרע ישנו בו רק שאינו נלחם עמו משא"כ כשעובד אלקים לשנות הטבע לנצח היצה"ר ללמוד יותר מרגילותו נמצא הוא מגרש הרע מקרבו וע' בתניא ח"א ר"פ יו"ד ופט"ו ותבין שבחי' ומדרגת גרשון לגרש הרע זהו בחי' עובד אלקי' שבבחי' בינוני או צדיק ורע לו משא"כ בחי' קהת דלקמן זהו בחי' צדיק וטוב לו כו').

וכמ"כ הוא למעלה ממש שהרצון עליון ב"ה הוא נעלה מבחי' בחירה ודעת כו', ופי' שהבחירה הוא בדעת כו', שבוחר בדעתו את הטוב כו' ומואס ברע כו', וההבחנה הזו הוא ע"י הדעת כנ"ל, וכדכתי' ובחרת בחיים כו' (שהבחירה שבוחר החיי' הוא ע"י הדעת שמבחין שהחיי' טוב לו והמות רע לו וד"ל), ולמעלה נק' בחי' בחירה שהוא בדעת כו', בחי' עץ הדע"ת שהוא אילנא דטו"ר כו'. פי' כיון שהאהבה היא רק מצד השכל שהשכל מחייב לבחור בטוב לכן נק' אילנא דטו"ר כי יש לעומת זה בחי' שכל ממילי דעלמא החפץ בתענוגות בני אדם כו' וכמ"ש חכמי' המה להרע, וזהו ענין הבחירה שניתנה לאדם שהיא לבחור בטוב ולמאוס ברע שכל זה הוא מבחי' אילנא דטו"ר, או ע"ד מ"ש ברע"מ פ' נשא בענין שאו"ה נק' אילנא דטו"ר ע' באגה"ק לפי שמתלבש בק"נ כו'.