רמג

כמו צמר כבשים לציצית וקלף לתפילין שהצמר והקלף הן מתחת להפרסא שהרי חיותן מקליפת נוגה רק שמתבררים ונעשי' בחי' מ"ן ונעשי' חיות לעולמו' עליונים כו' שלמעלה מהפרסא וכמ"ש ועשיתם אתם כאילו עשאוני, ועד"ז בכל עניני עוה"ז שהאדם אוכל ושותה ולובש צ"ל בענין שיהי' מזה בירור והעלאה למעלה מהפרסא והיינו כשיכוין רק לשם שמים ולא למלאות בטנו ח"ו, שעי"ז נעשה מזה חיות למוח ולב האדם ר"ל שיוכל להתבונן בגדולת ה' ולהוליד מזה דו"ר שזהו הבחי' שלמעלה מהפרסא כנ"ל. משא"כ אם נמשך אחר גשמיות הדברים לבד להתענג בתענונות עוה"ז למלאות בטנו וכיו"ב וכש"כ אם ח"ו עושה איזה איסור ה"ז בחי' עוונותיכם מבדילים שנעשה הבדל גמור שהפרסא מבדלת לגמרי וכמו שיש הבדלה בין טהור לטמא כו' ח"ו. ולכן הוא נדחה גם בעת התפלה שא"א לו להוליד אהוי"ר מחמת שהבדיל ואין מה שלמעלה מהפרסא אצלו שהוא ההתבוננות ודו"ר מקבל חיות וניזון ממה שלמטה מהפרסא כו' ולכן אין לו התבוננות ודו"ר כו' עד שיעשה תשובה ויסור המסך המבדיל כמ"ש מחיתי כעב פשעיך כו' ועי"ז שובה אלי ר"ל שיוכל מעתה להתבונן ולהתפעל כו' כיון שהוסר המסך המבדיל לגמרי. וז"ש בגמ' דסנהדרין שאמר המין מפלגא ולתתא כו' ר"ל שהפרסא מבדלת לגמרי אצלם כי הפרידן כו' משא"כ בנש"י כו' וכמ"ש במ"א.

וזוהי הכל בחי' ממכ"ע שממלא בתוך כל עלמין להחיותם שמתחלק לחלקים כנ"ל שכמ"כ בנפש האדם הוא בחי' החיו' המתחלק לפי מזג כלי הגוף כו' שהחיות ההוא הוא מלובש בתוך כלי הגוף ממש בבחי' ממלא וד"ל. וכמ"כ בעבודה כשהעבודה היא ע"ד בחי' אור פנימי, היינו מ"ש בתניא ח"א פט"ו שבבינוני יש ג"כ שתי מדרגות עובד אלקים ואשר לא עבדו ואעפ"כ אינו רשע כו' ולא פסיק פומי' מגירסא כו' מפני שאין יצרו עומד לנגדו כו' כגון שהוא מתמיד בטבעו כו' לכן די לו באהבה המסותרת כו' אבל עובד אלקים היינו כשמהפך הטבע כו' ע"ש באריכות נמצא כל זמן שאינו מהפך הטבע אף שיש לו אהבה כו' ולא פסיק פומי' מגירסי' כו' ונק' בינוני עכ"ז נק' אשר לא עבדו ע"ש וזהו ענין בחי' כשההתפעלו' מבחי' א"פ ר"ל לפי מהות הכלים שלו ולא שינה הכלי והטבע כו' ולכן בבחי' זו הולך ומתמעט כו' כנ"ל. וכמו שבסדר השתלשלו' עולמות הנה מצד הא"פ שהוא בחי' ממכ"ע הולך ומתמעט עד שמג"ע העליון נמשך אחר השתלשלות גשמיות העוה"ז, וע' לקמן אות ג' משמע דלא נק' עבודה בבחי' מקיף אלא רק כשהוא ע"פ רצון שלמעלה מהשכל ודעת. (אות א' נתבאר כי הנה התורה היא נצחיית ויש עתה ג"כ בחי' משכן בנפש האדם ובחי' לויים המקימים אותו, וענין המשכן הוא יריעות וארון וכלים, ולהבין זה יקדים פסוק את השמי' ואת הארץ אני מלא ופסוק מכה"כ, ועד"מ בחיות שהנפש מחיה את הגוף יש ב' מדרגות הא' שממלאה את הגוף בכל אבר לפי ערכו ומהותו ובכלל נחלק לג' בחי' ראש גוף רגל, גם יש חצר הכבד מפסיק באמצע הגוף בין איברי הנשימה לאיברי המזון. וכן למעלה זהו ענין מכה"כ לכל עולם לפי ערך ודרך כלל ג' עולמו' בי"ע מודו"מ, ויש פרסא בין עולם כו', וכן בעבודת האדם כשהוא בבחי' א"פ הוא ע"ד הנ"ל שהולך ומתמעט מזמן תפלה לשאר היום כו' ואם ח"ו עוונותיכם מבדילי' הוא נדחה גם בעת התפלה, כי יש כמה בחי' פרסות ושצ"ל העלא' מתחת הפרסא למעלה מן