רלח⁴

אשר קדשנו במצותיו עי"ז חוזר ומתעורר אה"ר בנפש האדם (עמ"ש בפסוק ראשי המטות) וזהו משכני אחריך נרוצה, וכתיב אה"ע אהבתיך ע"כ משכתיך חסד וגו' ונמצא יש רצוא אחר השוב ושוב אחר הרצוא, וזהו ענין בני גרשון שנשאו את היריעות היינו המשכת אה"ר הנמשך ע"י קיום המצות באהבת עולם שהוא הרצוא שקודם השוב כו', וגם היריעות הם מקיפים כמו שהמצות הם לבושים לנפש, נמצא עבודת בני מררי נושאי הקרשים שהן בחי' עצי שיטים עומדים זהו יר"ת שממנה נמשך בחי' העמידה וביטול רצון ואח"כ בחי' בני גרשון נושאי היריעות היינו התחברות ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר ועבודת בני קהת נושאי הארון והמזבחות כו' זהו בחי' יר"ע שהוא למעלה מבחי' אה"ר, כי הנה בארון הי' גנוז הלוחות כדכתיב מגלה עמוקות מני חושך וכמ"ש עמקו מחשבותיך והגילוי הי' ע"י המנורה וכמ"ש ותורה אור שנמשך בחי' אור וגילוי מבחי' ההעלם דישת חושך סתרו (ועמ"ש בד"ה ששת ימים תאכל מצות בפי' ויהי הענן והחושך ויאר כו'), והנה בחכ' אתברירו כי כל התורה היא לברר בירורים וזהו ענין המזבחות ולכן הי' זה משא בני קהת שהוא כמ"ש ולו יקהת עמים יתכנשון עממיא כו' שהוא ענין הבירורים וע"י חכ' נמשך ג"כ בחי' יר"ע כנודע ממאמר אם אין יראה אין חכ' אם אין חכ' אין יראה דמתחילה צ"ל יר"ת דאם אין יר"ת א"א לבוא לבחי' החכ' וזהו בחי' הקרשים כנ"ל, ואח"כ אם אין חכ' אין יר"ע שכדי לבוא ליר"ע זהו ע"י התורה דמחכ' נפקת (וכמשנת"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה) נמצא בחי' בני קהת זהו יר"ע שלאחר האה"ר וזהו בחי' שמ"ע שאחר ואהבת דק"ש.

ד) ואמנם מה שהיו בני מררי נושאים הקרשים היינו להעלות ולחבר יר"ת ביר"ע דהנה שם מררי מורה ע"ז כי הנה במשכן הי' ב' פעמים מור א' בשמים ראש מר דרור שבשמן המשחה הב' שבסממני הקטורת מור וקציעה, והענין כי המור נעשה מדם חי' שנק' ידוע כשנקרש הדם ונעשה בושם (ועמ"ש מזה בד"ה חייב אינש לבסומא בפוריא) והוא ענין אתכפייא ואתהפכא חשוכא לנהורא, וזהו ענין מור דסממני הקטורת שהוא ריח והעלאה מלמטלמ"ע וע"י ההעלאה זו מעורר המשכה מלמעלמ"ט והוא מר דרור שבשמן המשחה שנק' מירא דכיא שהוא חכמת התורה שהוא ג"כ בחי' יר"ע והמור שבקטורת שהוא אתכפייא ואתהפכא דחשוכא לנהורא הוא בחי' יר"ת והוא הגורם המשכת יר"ע, ולכן מררי היינו פי' ב"פ מור דהיינו התחברות ב' בחי' מור הנ"ל, ולכן הם נשאו הקרשים שהוא ג"כ ענין חיבור יראה תתאה ביר"ע, וזהו ע"פ אהרן ובניו תהי' כל עבודת בני הגרשוני, דדוקא גבי עבודת בני הגרשוני נאמר ע"פ אהרן, כי עבודת בני גרשון שנשאו היריעות שהם בחי' מקיפים והוא להמשיך בחי' אהבה העליונה שהיא בחי' מקיף בששה מדות וגוונין שבמדות הנפש כנ"ל והמשכה זו היא דוקא ע"י אהרון שהוא הוא מקור אה"ר ובחי' ורב חסד לכן נק' אהרן אלף הר נון, כי הר הוא בחי' אהבה ולכן אברהם אוהבי קראו הר אך אהרן מת בהור ההר שהיא אה' העליונה יותר מבחי' אברהם (כמ"ש ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרון כו') וזהו אלף הר, אלף הוא בחי' פלא שהוא ממדות עליונות שלמעלה מהשכל ונק' בזהר טורי חשוכא ונון הפשוטה הוא בחי' ירידת והמשכת אור אה"ר זו למטה לכל נש"י כי אהרון הוא משבעה רועים המפרנסים לנש"י, ולכן בני גרשון שנשאו יריעות המשכן