רלח³

נמשך אח"כ לבוא למדריגת האהבה והרצון לה' בבחי' כלות הנפש וזהו ענין היריעות תכלת וארגמן כו' כי תכלת הוא לשון כליון כלה שארי ולבבי ועמ"ש מענין כלה שארי בד"ה שה"ש והוא החופה על הקרשים שהוא בחי' ביטול רצון הנ"ל, והוא ג"כ כדמיון שיש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופפים עליהם ובחי' העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין והוא בחי' כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך כו' בחי' ביטול רצון וזה צ"ל באדם כל היום, ומזה יבוא אח"כ לבחי' בשר וגידים והוא בחי' האהב' (כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחי' דם ורוח) וזהו עבודת בני גרשון.

ג) והנה בעבודת ה' בתפילה בחי' ביטול רצון הנ"ל צ"ל ע"י התעוררות יראה תתאה בפסוד"ז וברכת יוצר אור בסיפורו מיראת וביטול המלאכים, ולבוא לבחי' הילוך ואהבה הוא ע"י התבוננות באמרו אהבת עולם כו' שמע ישראל כו' שהוא בחי' היכל האהבה, פי' שמע ל' הבנה כידוע והוא ענין התבוננות בגדולת ה' איך שכל העולמות כולם געה"ע ותחתון וגם מה שעתיד להיות באלף הז' לע"ל וגם עד נ' אלפים יובלות כולם עלו במח' א' לבד קמי' עצמותו ית' וכמאמר צופה ומביט עד סוף כל הדורות והבטה זאת במח' א' היא לבד כמ"ש בזהר ובמדרש דבמח' אחת ברא הקב"ה את כל העולמות ועד"מ באדם התחתון שאינו רק בחי' לבוש לבד לנפש וכ"ש למעלה כי לא מחשבותי מחשבותיכם כתיב (ועמ"ש מזה בד"ה רני ושמחי בת בפ' מקץ), וזהו ה' מלך גיאות לבש דהיינו [מה] שעלה במח' לפניו להאציל ולברוא העולמות אבי"ע שהוא ית' מלך עליהם הנה מח' זו הוא מה שנתלבש בלבוש, שאינו כמו הרצון והמח' במלך ב"ו שרוצה למלוך על עבדיו שעבדיו הם מהות ודבר גם בזולת מלכותו ית' עליהם ע"כ שייך רצון למלך למלוך עליהם, משא"כ למעלה שהעולמות כולם מתהווים יש מאין ממנו ית' ע"י רצון זה א"כ כדי שיהי' רצון זה למלוך עליהם הוא ע"ד בחי' לבוש שמתלבש ברצון ומח' זו, ולכך אמר ה' מלך גיאות לבש דהיינו שהמח' עליונה שעלתה לפניו אנא אמלוך הוא רק בחי' לבושים בלבד, וזהו יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך שהמל' הוא רק בחי' לבוש בלבד (אך יביאו לבוש מל' כתיב דבאתעל"ת תליא מילתא להמשיך רצונו ית' במחשבה זו והיינו ע"י קיום תורה ומצות, וזהו ענין המשכן ושכנתי בתוכם וזהו הפעם ילוה אישי אלי כו' היינו המשכת אא"ס להיות נמשך בבחי' מח' זו כמשי"ת לקמן) וזהו ההתבוננות דשמע ישראל הוי' אלקינו פי' שהוא מתלבש במח' זו וזהו אלקינו בחי' צמצום, ואח"כ אומרים בשכמל"ו שמברכים וממשיכים בחי' מל' גם בעולמות בי"ע ועמ"ש סד"ה ביום השמיני שלח, ומההתבוננות זו נולד ונמשך בחי' ואהבת ואהבה הוא ענין היריעות דרך כלל כמשי"ת אבל דרך פרט הן ששה מדות כמ"ש במלאכים בשתים יכסה פניו כו' בשתים יעופף דהיינו רו"ש ולכך שם מ"ב יש בו ז' פסוקים ובכל א' ששה תיבות וז"ש ביריעות שש וארגמן כו' שית גוונין ומכסה עורות תחשים שתרגומו ססגונא וארז"ל פ"ב דשבת דכ"ח ששש בגוונים הרבה היינו ששה מדות הנ"ל (ועמ"ש בענין רו"ש בפסוק וקבל היהודים כו'), וענין רו"ש באדם הרצוא הוא האהבה והשוב הוא המשכת אא"ס ב"ה ע"י המצות מעשיות שהן רמ"ח אברים דמלכא כמו האבר שהוא כלי לגילוי האור והחיות שבו וע"י המשכה זו שהאדם ממשיך עליו גילוי השראת אוא"ס ב"ה ע"י המצות כמאמר