רלח²

וזהו כמו שהי' נסיעת המשכן בבחי' במדבר שעי"ז הי' מכניע את המדבר כו'. וכך הוא בנפש עכשיו הכנעת היצה"ר שהוא ג"כ בחי' מדבר שהוא ארץ לא זרועה דהיינו המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה כו'.

וזהו אשר לא ישב אדם שם פי' אדם הוא מ"ש על דמות הכסא דמות כמראה אדם כו' לא ישב אדם שם כו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כתיב כמ"ש מזה בד"ה אני לדודי וע"כ צריך להכניע בחי' מדבר זה שהוא היצה"ר והיינו ע"י המשכת גילוי אלקות בנפשו (ובמ"א נת' בענין בה"א כלה נאה וחסודה שלא יהי' ההמשכה לפי ההעלאה אלא אדרבה תחילה יהי' המשכה לפני ההעלאה מלמעלמ"ט דהיינו שהמעשה הטוב יהי' אפי' קודם לסור מרע בדקות ולא ימתין בועשה טוב עד שיהי' תחילה סור מרע בתכלית והיינו משום שעי"ז ההמשכה שבועשה טוב אזי ממילא יפלו כל החיצונים כי מעט אור דוחה הרבה מן החושך ויבוא לסור מרע בתכלית כו', ועד"ז הוא ענין מסעות המשכן במדבר שע"י המשכות גילוי אלקות ממילא נכנע הקליפות כמ"ש ויהי' בנסוע הארון כו' וינוסו משנאיך כו' וכך בחי' זו בנפש שע"י המשכת אלקות מלמעלמ"ט במעשה הטוב ובעסק התורה ותפילה אזי ממילא יכניע גשמיות הגוף ונה"ב כו'). והנה במשכן הי' ג' דברים קרשי המשכן ויריעות המשכן והכלים היינו ארון ומנורה ומזבח כו'. והנה תחילה י"ל ענין הקרשים שנק' עצי שיטים עומדים שהם ע"ד שהמלאכים נק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים וכמ"ש במדרש שה"ש רבה סוף פסוק צאינה וראינה למעלה שרפים עומדים אף למטה עצי [שטים] עומדים, ופי' שרפים עומדים היינו כמאמר ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה כו', ועיין בזהר תרומה דקמ"ט ע"א ודקנ"א ע"א. והענין הוא כי אין עמידה אלא שתיקה ופי' שתיקה היינו בחי' ביטול העצמות מכל וכל, והיינו בחי' ביטול הרצון שלא יהי' לאדם רצון אחר זולת הרצון לה' אחד וכמ"ש ועמך לא חפצתי כו' וכמארז"ל בטל רצונך כו' (ועי' באגה"ק ד"ה להשכילך בינה), והטעם שנק' בחי' זו עמידה הוא כי הנה כשיש לו האהבה והדביקות בה' זהו בחי' מהלך וכמ"ש באברהם הלך ונסוע כו' אך קודם שיגיע לבחי' הילוך ואהבה זו צ"ל תחילה בחי' עמיד' זאת היינו לעמוד ולשתוק מן התפשטות והילוך שבלעומת זה והן הרצונות זרות שהאדם רוצה וחפץ ומשתוקק לדברים זרים זהו נק' ג"כ הילוך ע"ד מ"ש ויבוא הלך לאיש העשיר בשמואל ב' י"ב ד' שהוא ההילוך דלעומת זה וזהו הלך שהולך ומתחזק שמתחילה הוא כאורח כו' ע"ש בפירש"י וצ"ל משלחי רגל השור והחמור דהיינו למנוע הילוך של היצה"ר כדאיתא בגמ' פ"ק דעכו"ם ד"ה ע"ב ובפירש"י שם ועי' זח"ב שמות ד"ה סע"ב בשלח דס"ד סע"ב ובהרמ"ז ר"פ מקץ, וכדי שיתהפך מהילוך זה להיות ההילוך באלקות הוא ע"י שיבוא תחילה לבחי' עמידה והוא בחי' ביטול רצון (וכנ"ל שע"י אתכפייא הוא הדרך לבוא לבחי' אתהפכא כו' ועמ"ש בד"ה קחו מאתכם תרומה בפ' ויקהל) וזה הי' ענין קרשים עומדי', ועמידה וביטול רצון זה נמשך ע"י יראה וזהו כולם עומדים ברום עולם ומשמיעי' ביראה, וזה הי' ענין עבודת בני מררי נושאי הקרשים, שכדי לבוא לבחי' יראה ועמידה זו זהו ע"י המרירות בהיותו ממארי דחושבנא על ימי חלדו אשר רובם ככולם בחושך ילך כו' ועי"ז מעורר ר"ר שיוכל לבוא לבחי' בטל רצונך וכמ"ש מזה ע"פ קול דודי בענין על מצות ומרורים כו' ע"ש. והנה מזה