רלח<sup>1</sup>

חשוב יותר כמ"ש באברהם ואנכי עפר ואפר ולפיכך הי' עושה חסד עם כל בנ"א כו', משא"כ מי שהוא יש ודבר ואינו בטל צריך הכול לגרמי' ואינו בחי' משפיע, ולכן במדבר הי' נחש שרף ועקרב ג"ק ששם מקור כל הקליפות שהם יש ודבר נפרד ואין בהם בחי' הביטול לכן אין ממנו שום השפעה, והנה לכך הי' נסיעת הארון וישראל במדבר כדי להכניע את המדבר, ולכך נשאו את המשכן במ"ב מסעות שהוא בחי' שם מ"ב והיינו ע"י גילוי אלקות שהי' במשכן כשנשאו אותם במדבר ממילא נכנעו וכמ"ש כהמס דונג וגו' (ועמ"ש מזה ע"פ אלה מסעי) ותועלת הכנעה זו הייתה ענין הכנה לע"ל שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו כמ"ש ונגלה כבוד הוי' כו' שע"י שנכנעו תחילה מקור ההסתר והיש יוכל להיות בו אח"כ הגילוי לע"ל (ואפ"ל שהוא כענין שבעבודת ה' צ"ל תחילה בחי' אתכפייא בכדי שעי"ז יוכל לבוא לבחי' ומדריגת אתהפכא חשוכא לנהורא ובלי בחי' אתכפייא תחילה לא יוכל לבוא לבחי' אתהפכא חשוכא כו', כמ"כ עד"ז כדי שלע"ל יהי' גילוי אלקות ממש בעולם השפל שיהופך החושך לאור ממש לעת ערב יהי' אור לכך הוצרך להיות תחילה בחי' הכנעת המדבר כו' ועמ"ש ע"פ אלה מסעי בע"א שעי"ז יש כח ביד האדם להכניע הגוף שלו כו'), וענין הגילוי הזה שיהי' לעתיד לבוא הוא כי הנה באמת הרי קמי' עצמותו ית' אין שום בחי' הסתר והעלם כלל כי קמי' כולא כלא חשיבי ואין שינוי כלל בין קודם שנבה"ע לאחר הבריאה כי גם עתה הוא אחד יחיד ומיוחד כמו קודם שנבה"ע מאחר שכל עיקר התהוות הנבראים יש מאין הוא רק מבחי' אותיות הדיבור בדבר ה' שמים נעשו, ועד"מ הדיבור באדם שהוא בטל וטפל לגבי המחשבה ובלתי תופס מקום כלל וכלל רק אצל השומע הוא שהדיבור נתפס ליש ודבר וכך למעלה בחי' אותיות הדיבור ביו"ד מאמרות לגבי הנבראים מהם יש מאין הם בבחי' יש אבל לגבי עצמותו ית' הם בטילים כלא, ולכך אע"פ שמצד בחי' התגלות אותיות הדיבור נראה העולם לבחי' יש ודבר לעינינו אבל אצלו ית' אין הסתר והעלם כלל. וע"כ לע"ל שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמות אלקות אזי ממילא לא יסתיר שום הסתר כלל ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר אפי' בהשגות שכלו הגשמיות, וכדי שיהי' גילוי זה לע"ל הוצרך להיות נסיעת המשכן במדבר להכניע אותו כנ"ל.

ב) והנה זה הי' ענין נסיעת המשכן בפו"מ בבחי' עולם וכמו"כ הוא גם עכשיו ברוחניות בבחי' נפש, כי יש בחי' משכן בפרט בכאו"א וכל פרטי הענינים שבו הכל יש בנפש האדם, דהנה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואמרז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם לפי שכאו"א צריך לעשות בחי' משכן בנפשו והיינו להמשיך בחי' גילוי אלקות בנפשו בעבודה שבלב זו תפילה כשיהי' לבבו טהור כמ"ש לב טהור ברא לי אלקים כו' בר לבב כו' וכאשר לבבו טהור מכל סיג בלתי להוי' לבד (אזי נק' משכן לשכון בו גילוי אור הוי' וכמ"ש נקי כפים ובר לבב כו' ישא ברכה מאת הוי' דפי' ברכה הוא המשכת גילוי אלקות בנפשו כו' [וזהו ג"כ מארז"ל טהרה מביאה לידי קדושה עיין בר"ח] ועי"ז ידחה ג"כ ההסתר של נה"ב המסתי' ומבדיל ונראה לו העולם לבחי' יש ודבר נפרד והיינו מפני גסות חומר נפשו הבהמיות אבל כשלבבו זך וברור יראה בעין שכלו איך שאין מסתי' באמת וכמו שהוא למעלה דקמי' כלא כו' כי ע"י זכות לבו נמשך גילוי אלקות גם בבחי' הסתר וההעלם שלא יסתיר,

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.