רלו

נשא את ראש בני גרשון

פ' נשא תר"ו

נשא את ראש בני גרשון כו', ונשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד עפ"י אהרן ובניו תהי' עבודתם בני הגרשוני כו' ולכאו' י"ל למה הוצרך לומר בבני גרשון לשאת אותם גם הם, גם מ"ש בבני גרשון דוקא עפ"י אהרן ובניו תהי' עבודתם ולא אמר כן בעבודת בני קהת ובני מררי. אך הנה תחילה י"ל ענין המשכן ונסיעתו במדבר ואח"כ פרטי ג' עבודת בני גרשון קהת ומררי, דהנה שרש הטעם לנסיעתם במדבר עם המשכן וכליו היה כדי להכניע יניק' החיצוני' ששרש יניקתם הוא במדבר העמי' דוקא, ובהיות שעיקר שפע יניקתם במדבר לכן נק' המדבר מדבר העמי', לפי שכל העמי' שהם העי"ש דנוג' כולם מקבלים ממנו משני יניקות ושפע, ולכן במדבר אין שם גידול צומח ודשא כלל אלא שממה בלבד להיות המקום ריקן מכל חיות האור ושפע כמו ששרשו למע' אינו אלא מבחי' הפסולת והאחוריים נמשך לחיצוניות ולכך נק' אלקים אחרים כנודע וז"ש במדבר הגדול והנורא הזה כו' שהן ג"ק הטמאים לגמרי כמ"ש במ"א. והנה כדי להכניע כח החיצוניים שבמדבר נשאו המשכן מ"ב מסעות כמ"ש ויסעו ויחנו כו' שהוא בחי' שם מ"ב כמ"ש בס' הקבלה והיינו ע"י שיהי' גילוי בחי' זאת במדבר היתה ענין הכנה לעתיד, כי לע"ל ג"כ יהי' גילוי בחי' אלקות בעוה"ז השפל שמלא קליפות כמ"ש ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר כל דוקא, והי' נסיעות המשכן במדב' העמי' שיוכל להיות גילוי אלקות גם בנוגה דעשי' ממש והוא ע"י שם מ"ב במ"ב מסעות שעי"ז הוברר מהחיצוניות בחי' הטוב ונפרד הרע וכך למעלה בחי' אותיות הדיבור ביו"ד מאמרות לגבי הנבראים שהם יש מאין הם בבחי' יש אבל לגבי עצמותו ית' המה בטילים כלא ולכך אין בחי' הסתר והעלם ויש ודבר כלל רק מצד בחי' התגלות אותיות הדיבור נראה העולם ליש ודבר, וע"כ יכול לע"ל להיות גילוי אלקות בלתי מסך מבדיל ומסתיר מכח הקליפות כלל, כי באמת הרי קמי' ית' אין שום בחי' הסתר והעלם כלל, כי קמי' ית' כלא חשיבי ואין שינוי כלל בין קודם שנבה"ע בין אחר שנברא העולם הוא אחד ומיוחד באחדות הפשוט, מאחר שכל עיקר הבריאה יש מאין אינו אלא מבחי' אותיות הדיבור, עד"מ הדיבור שהוא רק בחי' חיצוניות נבדל מעצמיות האדם ובטל וטפל לגבי המח' ובלתי תופס מקום כלל וכלל רק אצל השומע הדיבור הוא נתפס ליש ודבר, וע"כ כשיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמיות אלקות אז ממילא לא יסתיר שום הסתר כלל ויהי' גילוי גם בע' שרים עד שיראו כל בשר אפילו בהשגת שכל אנושי הגשמי וכמאמר וידע כל פעול כי אתה פעלתו כו' כמ"ש במ"א וד"ל.