רלג

נעשה עיגול הראשון וא"כ היריעות היו רק לאוהל על הארון כי הארון הוא העיקר להיות שרשו בעצמות א"ס שלמעלה גם מבחי' מקיפים דרצה"ע הנק' יריעות, וכמשנ"ת בענין מעלת התומ"צ שהם גבוהים מבחי' הרצון הנק' סוכ"ע יען הם פנימי' ורצון זה הוא רק חיצוני' אצלם וכנ"ל בענין תנאי הי' להקב"ה עם וימ"ב כו'.

אך יש להבין דבלק"א פנ"ב נ"ג מבואר שהגילוי אלקות שבארון הוא מבחי' אור אלקי המתלבש בהיכל קה"ק דבריאה שהוא מבחי' ממכ"ע כמו שנת' שם ממשל הנשמה שבמוח כו', והרי ממכ"ע הוא למטה במדריגה מבחי' הסובב כמשנת"ל באורך ממשל רצון הנפש שהוא גבוה מכחות הנפש המתפשטות בגוף, ואצ"ל שהוא למטה הרבה במדריגה מבחי' פנימי' הרצון שלמעלה גם מהסובב, ואיך אנו אומרים כאן שהגילוי אלקות שבארון שרשו מבחי' פנימיות הרצון שלמעלה מהסובב, והענין יובן עפמ"ש במ"א בענין תלת רישין דאתגליפו דא לגו מן דא כו' רישא חדא ח"ס ורישא תנינא גלגלתא, ומבואר שגלגלתא הוא למעלה ממו"ס, והרי אנו רואים שהמוח נעלה מהגולגולת עד שניקב קרום של מוח במשהו טריפה כי בו תלוי החיות משא"כ בגולגולת עד שתחבסה ברובה, ונת' שם הענין כי באמת לא ראי זה כראי זה כי המוח באמת הוא בחי' פנימי' יותר מהגולגולת, אך מ"מ הגולגולת מקפת עליו וזהו הוראה על גדולתה עליו, וברוחני' ג"כ השכל הוא פנימי' ויש בו טוב טעם יותר מן הרצון שהוא רק חיצוניות באמרו כך הוא רצוני, ומ"מ כח הרצון גדול יותר ורב מן השכל כי הוא מבחי' עצמיות הנפש ובחי' מקיף כנ"ל, אמנם בחי' העונג שהוא פנימי' הרצון הנה מתגלה במהות השכל ביותר מברצון שהרי למשיג השכלה יש תענוג, משא"כ לשומע רצון המלך כו', ועד"ז יובן למעלה שבחי' גלגלתא למעלה ממוחא כי הוא בחי' מקיף שאורו גדול הרבה יותר מהפנימי ולכן כל אשר חפץ ה' דוקא עשה, אך המוחא היא בחי' פנימי' יותר בשגם שבה גילוי בחי' התענוג עליון ביותר והו"ע מ"ש בע"ח בענין שרדל"א אחזו בקרומא דאוירא יותר מבגלגלתא ע"ש, ולזאת יובן ג"כ בענין הארון שבמשכן כי לפמ"ש בלק"א הי' ההשראה בו מבחי' ממכ"ע והוא בחי' א"ס המתלבש בהיכל קה"ק דבריאה שהוא מקור החיות לעולם הבריאה והוא בחי' מקור להתלבשות החיות שבבחי' ממלא כנ"ל, והוא כדוגמת השראת הנפש שבמוחין, ובחי' היריעות הם דוגמת הרצון, אך באמת מאיר מבחי' העונג העליון שהוא פנימי' הרצון מאיר ממנו הארה בבחי' המוחין פנימי' והו"ע הלוחות שבארון וכנ"ל. ונמצא מובן בענין גילוי אלקות שבמשכן הי' ג' בחי' א' מבחי' ממכ"ע, אבל לא בחי' ממלא כמו שמתלבש כבר בכל נברא פרטי, אלא המקור שממנו מתחלק אח"כ בפרטות והוא כמו ראשית גילוי הנפש ששוכן במוחין שהוא למעלה עדיין מהתחלקות פרטות כ"א שממנו מתחלק והארה ממנו מקבל כל אבר בפרט, כך הי' בחי' מקור זה לכל חיות העולמות מאיר בהיכל קה"ק שבמשכן ומקדש וע"י היו מקבלים כל הנבראים פרטיים, הב' בחי' שלמעלה מזה הוא בחי' הרצה"ע המחייה העולמות כדכתיב כל אשר חפץ ה' עשה ונק' סוכ"ע והי' מתגלה בחי' זו ביריעות שבמשכן שהם מקיפים כנ"ל, הג' בחי' שלמעלה משניהם והוא בחי' שלמעלה מסובב וממלא בחי' העונג עליון