רל

מאיר בהם בשוה וכמשל הנשמה במוח והרוח בלב כנ"ל, ומ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא, אני משמע מהותו ועצמותו ית' והוא בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' הזיו, ולכן נאמר כאן שמים וארץ משמע שמלא שניהם בהשוואה אחת, כי כן הוא באמת שבחי' סוכ"ע הנה הארתו לכולם בסגנון א' וכנ"ל ממשל הרצון באברים, וכן למעלה כל אשר חפץ כו'.

קיצור. הנה נשלם בב' פרקים אלו מה שרצינו לבאר ענין ב' מיני ההמשכות שלמעלה בהעולמות והן בחי' סובב וממלא כנ"ל.

ג) וכ"ז הוא הקדמה להבין ענין המשכן שבו הי' ג"כ שני בחי' הנ"ל, רק שכדי להבין ענין נשיאות המשכן ע"י הלוים, צריך להקדים עדיין עוד הקדמה אחת, והוא כי אחרי שנתבאר ענין אופן המשכת אלקותו ית' בעולמות, יש להבין התכלית מכל זה מהו, כי ידוע שלכל פעולה יש תכלית, והתכלית ידוע שהוא עבודת האדם בעוה"ז דוקא להמשיך גילוי אלקותו, אך להבין ענין ההמשכה מהו, הענין כמארז"ל שיראה עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מיעיו, פי' שימשיך בנפשו בחי' סוכ"ע הנק' קדוש כנ"ל פ"ב עד שגם במיעיו דהיינו בתכלית ירידת השפע עד עוה"ז השפל שגופו ובשרו נלקח ממנו, יהי' בו גילוי אלקות דבחי' קדוש דוקא (וענין הגילוי ר"ל שלא יהי' כמו שהוא עכשיו בבחי' מקיף בלבד שאין משיגים מהותו אלא יתגלה מהותו ממש בהכלי וכמ"ש ג"כ במ"א בכמה מקומות), והיינו שאנו אומרים בא"י אלקינו פי' שיהי' גילוי הוי' סוכ"ע באלקים ממכ"ע, אך איך ומה הוא הדרך להמשכות הרצה"ע הסוכ"ע שלמעלה מהשגת כל העולמות כנ"ל, הנה הוא המרומז בדברי רז"ל פ"ב דאבות עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצוניך, פי' ב' מדריגות יש כאן א' עשה רצונו ב' בטל רצונך כו' והענין כי ענין עשה רצונו היינו בחי' אתכפיי' שכופה א"ע בע"כ להיות סו"מ נגד רצונו, וכן גם בעשה טוב מה שהוא נגד טבע נפשו, וזהו לשון עשה רצונו פי' בבחי' עשי' לבד עם שאין חשק לזה (וכמו ענין גט המעושה שהוא רצון בהכרח כשכופין אותו עד שיאמר רוצה אני) ועכ"ז מעוררים עי"ז בחי' רצה"ע השולט בכל העולמות שהוא בחי' סוכ"ע הנ"ל, ואדרבה דוקא ע"י הכפיה נתעורר גילוי בחי' רצה"ע, בהיות שהכפי' היא למעלה מן הבחירה והטבע, שהבחירה של האדם הוא עפ"י השכל והטבע שטבע האדם לבחור בהנאות ונערב לו עפ"י טבעו ועפ"י שכלו, ובחי' אתכפייא לעשות נגד הבחירה שע"י הטבע ושכל דנה"ב, הו"ע בחי' השליטה והממשלה שיש להרצון ששולט על כל כחות הנפש גם לעשות היפך טבעם וחשקם כנ"ל פ"ב שע"י שליטה זו הוא סו"מ וע"ט נגד טבעו ובחירת נה"ב, והוא בחי' שלמעלה מהדעת כ"א מצד הרצון ששולט על כל הכחות כנ"ל, ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח בדוגמתו שכמו"כ יתעורר בזה למע' גילוי בחי' רצה"ע שלמעלה מהשתלשלות שהוא השולט בכל העולמות כי כל אשר חפץ עשה דוקא כנ"ל, וזהו עשה רצונו פי' בבחי' עשי' ואתכפי' ועי"ז תמשיך גילוי רצונו ית', ואמר עוד כדי שיעשה רצונך כרצונו פי' שיגרום שיהי' רצונך חפץ באמת לאמתו ברצה"ע והוא בחי' פנימיות הרצון בעבודת הצדיקים במס"נ האמיתי, ואח"כ בטל רצונך