רכח

ורגל כא' כידוע משא"כ הפנימי' שהוא לפי תכונת הכלים כנ"ל פ"א, ואם יאמר האומר שמציאת הרצון אינו נמצא כלל בכל אברי הגוף זולתי במוח ולפיכך אין הרגל מרגשת מהות הרצון עד"מ כי אינו בנמצא תוך הרגל כלל עד שתשיגנו, ומה שהרגל נשמעת לרצונו היינו שנשמעת להרצון שבמוח ששם הוא משכנו רק שהרגל מוכרחת בטבעה להיות נשמעת לרצון שבמוח, אבל לא שיהי' הרצון בה ממש, אף אתה אמור לו שזה אינו כי כבר נתבאר בבירור גמור שהרצון נמצא ממש בתוך האברים ולא במוח בלבד, והמופת בזה הוא שמיד שעולה במח' להניע רגלו מיד תתנועע הרגל בו ברגע ממש שעלה במח' ואילו הי' הנעה זו ע"י המשכה מן המוח לרגל הי' צריך שהות מה כדי שילך ויבא המשכה זו המכריחה לרגל להתנועע מן המוח שבו כח המח' אל הרגל, ומאחר שאנו רואים שא"צ שהות כלל וכלל א"כ מזה הוכחה ברורה שהרצון נמצא ברגל ממש, ולפיכך יניענה מיד שעולה ברצונו להניעה, הרי נתבאר שהרצון נמצא ממש בתוך כל האברים, ואעפי"כ אינם משיגים מהותו זהו לפי שהוא בחינת מקיף עליהם כנ"ל.

והנה באמת כח המקיף גדול על הפנימי שפעולתו וממשלתו על הפנימי ועל הכלי, שהרי אנו רואים בהרצון שיש בו כח השליטה על כל האברים גם לעשות היפך טבעם, שהרי ברצותו להושיט ידו ורגלו לשרפם באש ינעו וישמעו לזה הגם שזהו היפך טבעם, כי מטבע האברים שיתרחקו מכל נזק, כמו טבע הבהמה להתרחק מכל נזק ולברוח מן האש, והרי נראה שהרצון מושל בכל הכוחות להטותם כרצונו כמו הרוכב על הסוס שיטהו כרצונו, ואעפ"י שעצם הרכיבה ע"י הסוס הוא, אבל הממשלה יש לרוכב להטותו להסוס להיכן שרוצה, כך גם שהתנועה ע"י האברים והכחות שבהם הוא, אבל הנהגתם ע"י הרצון ומבלעדו לא יהי' שום פעולה והוא יכול להניעם היפך טבעם כנ"ל, והכח הזה בו הוא לפי ששרשו למעלה מכל כחות הנפש שבגוף שהם מבחי' נר"נ כנ"ל אבל הרצון הוא מבחי' יחידה שהוא עצמיות הנפש שלמעלה מעלה מבחי' כחות המתפשטים בכלי הגוף כנ"ל, וע"כ הוא מקיף לכל הגוף. והנה נת"ל פ"א שכחות הנפש שבכלי הגוף הם רק בחי' זיו והארה לבד מהנפש משא"כ הרצון שהוא מעצמות הנפש ע"כ יכול להניעם היפך טבעם כי הם טפלים אצלו כמו הזיו של השמש לגבי עצם מאור השמש.

הנה נת' ענין התפשטות חיות מהנפש על הגוף בבחי' מקיף ראש ורגל בשוה, ועתה יובן הנמשל מזה למעלה בהמשכת חיות אלקות, שהרי נת"ל שכמו שהנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם כולו ולכן כמו שמהנפש בגוף נמשך חיות בבחי' פנימי' כך גם מאלקותו ית' בעולמות ונת' פ"א, וכשם שמהנפש נמשך על הגוף בבחי' מקיף כך ג"כ מאלקותו ית' לעולמות, והוא הנק' סובב כולא עלמין, פי' כדוגמת עיגול הגשמי דשמים הגשמיים שמקיפים את הארץ מכל צד בהשוואה אחת מבלי שימצא חילוקי מדריגות מעלה ומטה שהרי תחתיות העיגול כשיסובב יהי' הוא עליון, וכמו"כ בחי' סוכ"ע הוא בחי' יחידה שבמל' דאצי' שהוא בחי' אור אלקי שלמעלה מבחי' נר"ן דמל' המתלבשים בבי"ע שהם רק בחי' זיו והארה לבד מן בחי' הארת