רכז
והחיות לכל כלי דבריאה יצירה עשי' בפנימיותו ותוכיותו, אלא שראשית גילוי הזיו הוא בהיכל קה"ק דעולם הבריאה כמו הנשמה שמשכנה האמיתי במוח ומשם נמשך אח"כ הארת החיות מבחי' הזיו הזה לכל פרטי הנמצאים שבעולמות הנ"ל כהילוך והתפשטות החיות מהמוח לכל האברים וכמשנ"ת בלקוטי אמרים חלק א' פרק נ"ב.
ב) והנה אחר שנת' ענין התפשטות חיות הנפש בגוף בבחי' א' והוא מה שמאיר בבחי' הלבשה ותפיסא בתוכיות כלי הגוף בכל אבר לפי מזגו ותכונתו ונת' ג"כ דוגמת זה למעלה באלקותו ית' המחייה העולמות, וגם בענין עבודת ה' שבנפש האלקית, מעתה ית' ענין שני בהמשכת חיות הנפש והארתו להגוף בבחי' מקיף והוא בחי' חי' יחידה שבנפש המקפת כללות הגוף כא' מראשה לרגלה כי נר"ן הם המתלבשים בגוף בבחי' פנימי' במוח לב כבד כנ"ל, אבל חי' יחידה הם בחי' מקיפים, וביאור הענין הוא בחי' רצון הנפש שענין הרצון הוא המתפשט בכל אברי הגוף בשוה והארתו בהם נק' מקיף כמו שית', כי הנה הרצון המתפשט בכל אברי הגוף הוא משונה משאר מיני כחות המתלבשים באברים הגוף שנזכרו לעיל פ"א כמו כח השכל במוח שנמצא במוח דוקא ואינו נמצא ביד כי המוח דוקא ישכיל ולא היד וכן כח הכתיבה אינו במוח כ"א ביד, ועד"ז כח הכתיבה ומלאכת אומן נמצא ביד ולא ברגל וכח ההילוך נמצא ברגל ולא ביד, הרי שכחות אלו יש לכ"א מדור וכלי מיוחד ולא ימצא במדור וכלי זולתו, משא"כ הרצון שימצא בכל האברים כולם, שהרי כשירצה להניע רגלו יניע כפי הרצון, וכן כשירצה להטות שכלו שבמוח להעמיק להפך בזכות אדם א' אזי יעמוק השכל בזה וכן כשירצה להניע ידו תתנענע, ועד"ז כל האברים, הרי שהרצון נמצא בכל האברים כולם ולא שיש לו כלי מיוחד אלא שכולם נשמעים להרצון, הרי הבדל א' בין הרצון לשארי כחות נפשיות, ועוד יש הבדל ב' והוא שהרצון כשמתלבש ומתפשט באיזו כלי הגם שהוא פועל בהכלי ההוא מה שרוצה, עכ"ז אין הכלי ההיא משגת מהות הרצון עד שיתכן לומר שהוא מתמלאת מהרצון שנתפשט בה כמו שיתכן לומר בכלי המוח שמתמלאה שכליים הנובעים מכח השכל שהוא ממולא מהם ויהי' בו שינוי ניכר בין כשהוא ריק מהם לכשהוא מלא כו', וכן ביד כשיגדל כח התנועה שבו מריבוי החיות ע"י ריבוי הדם הרי ניכר שינוי ביד ועד"ז בכל הכחות הפנימים, משא"כ בכח הרצון שאין ניכר שינוי באבר שמתפשט בו מהרצון לומר שמתמלא מהרצון, כי יהי' החיות ברגל בשוה כשמתפשט בו הרצון להניע וכשאינו רוצה להניע כו', הרי לך הבדל ב', וכ"ז לפי שמהות התפשטות הרצון בהאברים הוא בחי' מקיף, ואין ר"ל מקיף שאין דבר המוקף מתפעל ממנו כלל דא"כ לא הי' נק' אור מקיף דמשמע שמאיר להכלי, או הכלי מתפעל ממנו כמו מן הפנימית רק שאינו בבחי' גילוי בכלי שתשיגנו הכלי מהותו, והוא הרצון שאין היד המתפעלת ונשמעת להרצון להתנענע משגת מהו הרצון כו', ולכן יבא מזה ג"כ סיבה שלישית והוא שהרצון שבמוח ושביד ושברגל שוה הוא, ואין לומר שהרצון שבמוח להשכיל נעלה מן הרצון שברגל להתנענע אף שכח המשכיל נעלה מכח ההילוך, מ"מ הרצון שבהם סגנון אחד הוא, והיינו לפי שענין הארתו בחי' מקיף הוא והמקיף כולל לראש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.