ריט⁴

ביאור על הנ"ל

בס"ד ביאור על הנ"ל

להבין שרש המצות, הנה כתי' וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, הוא בחי' יראה ופחד גדולה עד מאד שאין כלי הנפש יכולה להשיג בתוכה את היראה הגדולה הזאת ונשאר בבחי' מזל שהוא בחי' מקיף וכמ"ש בדניאל והאנשי' אשר היו עמו לא ראו אבל חרדה גדולה נפלה עליהם (ולפי"ז נ' ר"ל שאין כח בנפש להכיל המראה והגילוי ונשאר בבחי' מזל ומקיף אבל החרדה והיראה מתפשטת גם בפנימי' כדמוכח מחברי דניאל, וכה"ג כתבתי במ"א דכשמתפללי' בעשרה יתפעל האדם יותר מחמת דאכל בי' עשרה שכינתי' שריא וההשראה היא בבחי' מקיף על האדם רק מזלייהו חזי ומ"מ יתפשט עי"ז הארה בפנימי' ג"כ שמתפעל יותר באוי"ר) וארז"ל אע"ג דאינהו לא חזי [מזלייהו חזי] פי' מזלייהו בחי' חי' יחיד' שבנפש, כי הנה בנפש יש נר"נ ח"י, בחי' נר"ן הוא בחי' התלבשות אוב"כ שהשכל שורה במוח כו' משא"כ בחי' חי' ויחידה אין להם בחי' כלי בנפש להשראתם ונק' בחי' מזל, והגם שחכ' ראשית הגילוי היינו בחי' יסוד אבא האר' בעלמא מבחי' אבא בא לידי גילוי והתלבשות אבל עצמי' אבא טמיר ונעלם, והחכ' מאין תמצא שעצמי' חכ' הוא בחי' אין אלא שתמצא בחי' יסוד אבא מתלבש ביסוד אי' שנק' בחי' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש דאו"א תרין רדל"מ ושם באי' הוא בחי' יש הבנת השכל בחי' אורך ורוחב, כמ"ש קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה נק' י"ש והיינו בבינה, ומשם לז"א בחי' הגילוי ביותר מדת אוי"ר, ועפ"י הנ"ל יובן ג"כ למעלה שבחי' כתר נק' אין, לפי שבחי' הכתר פנימיותו הוא בחי' המל' דא"ס למעלה מבחי' גילוי בכלים, המלך המרומם לבדו כו' אין ערוך כו' כחשיכא כאורה, ונק' ג"כ בחי' מזל ומקיף כו'. (נת' ענין מזלייהו חזי היינו בחי' חי' שבנפש ועי"ז יגיע יראה גדולה ולקמן ית' שעל יראה זו אמרו אם אין חכ' אין יראה כי א"א להגיע להיות בחי' מזלייהו חזי אלא ע"י התו').

ב) והנה ארז"ל אם אין יראה אין חכ', פי' אם אין יראה הוא בחי' יראה תתאה עול מצות כי גילוי המצות הוא בחי' מצות המלך שהוא בחי' מקיף