ריז

וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר

בס"ד חג השבועות שנת תקצ"ה

וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנוכי כו'. להבין מהו את כל הדברים האלה, והל"ל וידבר אלקים אנוכי כו'. אך הנה ביאור מילת האלה הוא על דבר הנראה ונגלה באתגליא, לכן משנה תורה מתחלת אלה הדברים כי הם הדברים אשר דיבר משה אל בנ"י באתגליא, משא"כ בספרים הראשונים נאמר וידבר ה' אל משה וכתי' במשה וישמע את הקול מדבר אליו משה לבדו שמע וכל ישראל לא שמעו, ולכן נק' משנה תורה מלשון משנה למלך שאינה בבחי' התו' עצמה שנאמר בה וידבר ה' אל משה בבחי' העלם, אלא הוא גילוי התורה אשר דבר משה אל כל ישראל (ע' סוד משנה תו' בכוונו' דהו"ר בפע"ח וית' שם שהוא בחי' גילוי הכללות מהתו' וכענין חותם דהו"ר. והנה יסוד הוא הארה וגילוי כללות האורות דה"ס הראשוני' ובחי' מל' הוא הארה דהארה ונק' חב"ח ע"ש וכך הוא ענין משנה תו', ונראה לי לבאר שלכך אומרי' משנה תו' בהו"ר כי הו"ר הוא סוד חב"ח היינו חותם המל' הנחתם מן היסוד ע"ש וכך משנה תו' לדעת רבי רפ"י דשבת דדרש חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תו' כי וידבר הוא ג' ספרים א"כ משנה תו' הוא ממש כנגד המל' שהוא בחי' השביעית והוא עכ"פ גילוי מכללות הספרים הראשוני' ודו"ק), וכן תושבע"פ הוא בחי' אתגליי' שהוא גילוי תושב"כ שהתושבע"פ הוא דרך פי' וביאור המצות שהן בהעלם בתושב"כ, ועל כולם (ר"ל משנה תו' ותושבע"פ) הוא אמר את כל הדברי' דהיינו כל בחי' אתגליי' הן תושבע"פ והן משנה תו' הכל נכלל בעשה"ד וכולם וידבר אלקי' בסיני שנתצמצם אא"ס ב"ה בבחי' אלהים מדת הצמצום בכל הדברים האלה כי מפי הגבו' שמענום. והנה כלל נתינת התו' לישראל ברעש ובקולות וברקים ולכאורה עשה"ד הם דברים פשוטי' לא תרצח לא תנאף כו' (ולכאו' הי' צ"ל גילוי דברים עליוני' יותר, וכבר הקשו זה הראשוני' שהאריך מזה), אלא הענין הוא כי תכלית נתינת התו' כדי להיות גילוי אא"ס ב"ה ממש שכשמו כן הוא אין לו סוף כו' המלובש בתו' שהיא חכמתו ית' והוא וחכמתו א' כי הוא המדע